Gerry Mulligan, אין יותר "cool" מזה

האתר של NPR הוציא דפי-פרופיל מעולים ומרתקים על אחת מאגדות הג'אז, גרי מאליגאן. אפשר לשמוע כל מיני דברים כולל מאליגאן עצמו מדבר על חלקו בהקלטות "Birth Of The Cool", הקלטות אולפן מ 1949 של מיילס דייויס שהראו את הסגנון שמאליגאן ו Gill Evans היו במידה רבה אולי לא פחות ממיילס דייויס אחראים לפיתוחו.

slide18.gif
מאליגן-העדיף את הסקסופון באריטון והצליל ה"cool" על הטנור והצליל ה"ביבופי"

ההקלטות הללו התפרסמו רק 10 שנים לאחר מכן אבל מבחינה היסטורית היו חשובות ביותר למרות שלא נחשפו לציבור הרחב, הסיבה העיקרית היתה שחלק גדול מהנגנים היו בכיוון מוזיקלי לקראת לפתח משהו חדש, ומיילס דייויס היה בדיוק באותו הזמן בכיוון דומה וכאשר כולם נפגשו להקלטות תחת מיילס, העסק התפרץ ולמרות שהקלטות עצמן לא פורסמו, הרי שהאמנים עצמם שהשתתפו המשיכו לפרסם את הבשורה החדשה הזו , "cool" ג'אז, הלאה בלהקות הבאות שלהם. עבור מאליגאן עצמו ההקלטות היוו המקום שבו עיצב את הסגנון שלו והעבודה המשותפת נשאה פירות רבים לרבות עיצוב של תת-סגנון מעניין בג'אז, ה "cool" ג'אז שהיה אחד הסגנונות היותר פופולאריים של הג'אז של התקופה ובכלל.

תחנת רדיו, ניו-אורלינס

נתקלתי בתחנת רדיו שחשבתי שבאמת כדאי להמליץ עליה.

WWOZ היא תחנת רדיו-אנטרנטי מושלמת למי שרוצה לשמוע ג'אז לתוך הלילה. הרעיון זה להכניס למועדפים ולהזכר בזה בשלב כלשהו … האזנה נעימה.

Taylor Eigsti: מאכילים אותנו בכוח במוזיקה מסויימת

טיילור איגסטי מרבה לערבב את מקורות הג'אז ,אותם למד על ברכיו של דייב ברובק האגדי, עם דברים שקשורים בעולם הפופ. התגובה שלו מעניינת. "התרבות שלנו מאכילה אותנו בכוח במוזיקה מסויימת, אבל אפילו בתוך זה יכולה להיות איכות.".

קשה להתווכח עם אמירות כאלו, אין ספק שאפשר למצוא איכות בהרבה דברים, השאלה איפה מחפשים, וכמה איכות.

אלבום פלטינה, בעצם צלילצלול פלטינה

הרינגטון, או הצליל-צילצול, ואף יותר יפה אולי לומר צלילצלול, מקבלים כעת אישור לפופולריות. ייסוד תעשיית המוזיקה האמריקאית , מעניקים כעת אלבומי זהב ופלטינה כמיטב המסורת של אלבומים וסינגלים.

הרשימה המפורסמת בתחתית הקישור עשויה להפתיע ואולי לא כל כך, מה שבטוח זה שמדובר בשוק די חדש שפרץ מהר, וכעת זה כבר הופך להיות דבר בסיסי, חלק מהסלולרי שמוסיף מימד לאדם שאוחז בו כמו פריטי לבוש ודברים אחרים שאנשים מצויידים בהם, שמוסיפים לדרך שבה הם מתקבלים ע"י אחרים.

Monk Institute, פרסים יקרי ערך

התחרות מבית היוצר של ייסוד מונק, בהחלט עשויה להצית את הדמיון של אמני ג'אז. אולי לא אותם סכומים גבוהים כמו בספורט,

אם למשל חושבים על תחרויות הטניס של ווימבלדון, אבל בכלל לא רע.

monk.jpg

45,000$ סה"כ יחולקו, לא סכום שכדאי להתעלם ממנו. למוזיקאים בתחילת דרכם זהו נכס אדיר, גם קצת ירוקים לשימון חשבונות הבנק המידלדלים, הכרה שאפשר לצרף לקורות החיים, וסיפוק עצמי על זכייה בתחרות. בהצלחה.