אלבום 7: Runnin' Out of Fools
סגנון: פופ (1964)
רקע:
אלבום נוסף לארתה בקולומביה, וניסיון ראשון לצאת מהג'אז והבלדות למוזיקה פופולארית של התקופה.
האלבום כולל ביצועים רבים לשירים פופולאריים, למשל The Shoop Shoop Song (It's in His Kiss) שהיה להיט זה לא מכבר ב1964 לבטי לאוורט , i can't wait untill i see my baby's face שבוצע על ידי ביבי וושינגטון בשנת 1963, "How Glad I Am" להיט של ננסי וילסון, Walk On By שהיה להיט לדיון וורביק בשנת 1963. "Every Little Bit Hurts" שהיה להיט בשנת 1964 לברנדה הולווי, "You'll Lose a Good Thing" שבשנת 1962 לברברה לין אוזן היה להיט, "It's Just a Matter of Time" משנת 1959 שברוק בנטון הצליח איתו , "My Guy" שהיה להיט של מרי ווילס בשנת 1964.
בקצרה נאמר כי ארתה ביצעה באלבום גרסאות לשירים שהצליחו ממש בשנים האחרונות שלפני כן.
השירים:
"Mockingbird" שהיה יותר דומה במבנה שלו ובקצב שלו לשירי הגוספל בהם ארתה הצטיינה משחר ילדותה, נשמע כמו הכיוון הנכון ביותר של ארתה באלבום.
Mockingbird(1964)
השיר המוצלח והמיוחד ביותר באלבום ושגם החזיר אותה למצעד האר.אנ.בי אחרי שנים שנעדרה ממנו הוא שיר הנושא "Runnin' Out Of Fools".
Runnin' Out Of Fools(1964)
השיר נתן לארתה מה שהיא צריכה, משהו ייחודי שמרגע שתבצע אותו יהיה מיוחד ושונה. השיר הזה יכול היה להיות כיוון אחר לגמרי לארתה, מי שרוצה לנסות לחשוב על Back To Bleck ודברים אחרים של איימי ויינהאוז שיקרו בעוד 30 שנים , הרי זה בדיוק התחזית של הכיוון, ג'אז ווקאלי יצירתי שמתחבר לעולם עכשווי ופופולארי.
סיכום:
מישהו הבין שהכיוון של ארתה צריך להיות מוזיקה עכשווית ולא ביצועים לשירים ישנים. הניסוי הפעם עם שירי פופ עכשוויים, לא העלה הצלחה מסחרית רבה אבל כן הצלחה מסויימת, האלבום כאלבום הצליח וגם הוציא להיטים קטנים למצעדים, אמנם בתחתית המצעדים אבל אחרי כמה שנים חזרה גם לאר.אנ.בי.
אלבום 8: Yeah!!!
סגנון: ג'אז עכשווי (1965)
רקע:
אלבום ג'אז בסגנון הזמן. ארתה משודכת לגיטריסט הג'אז קני בורל , מאמני הג'אז העכשוויים של התקופה. האלבום מוקלט "חי" באולפן עם קהל.
השירים:
ארתה זוכה להזדמנות להכנס לעניינים כזמרת ג'אז עכשווית ומן המניין. שירים קשים לביצוע , עיבודים לג'אז עכשווי שדורש שירה עדכנית. התוצאה אלבום ג'אז טוב. השיר שבחרתי לציין מתוכו Muddy Water. אולי לא הביצוע המורכב ביותר באלבום הג'אז הזה מבחינת ארתה, אבל הכי קרוב לכיוון העתידי שלה.
Muddy Water(1965)
סיכום:
נסיון ג'אז עכשווי עם ארתה, האלבום טוב כאלבום ג'אז, מראה עוד כיוון שארתה יכלה מבחינת כשרון, אבל לא הכיוון הכי נכון לה. עטיפת האלבום הכי "מגניבה" עד כה של ארתה.
אלבום #9: Soul Sister
סגנון: פופ,בלדות, ג'אז,סול (1966)
רקע:
אלבום נוסף לארתה פרנקלין שמחפש כיוון עכשווי. מתחילים להתכוונן לפחות בשם האלבום לכיוון הזמרים בני זמנה וסגנון ה"סול".
השירים:
האלבום מערב שירים מסגנונות שונים , שניים אציין, הראשון Until You Were Gone מייצג את כיוון הסול. ארתה נשמעת מצויין בסגנון.
Until You Were Gone
השיר השני שאציין Cry Like A Baby מאפשר לארתה שוב את החופש לשיר איך שהיא רוצה בלי מגבלה של סגנון, וזה מוביל אותה אוטומטית לשיר סול, הכיוון הנכון לארתה כנראה.
Cry Like A Baby(1966)
סיכום:
למרות שהאלבום בשם "אחות הנשמה" ומחבר לאחוות ננשמות ("סול") הטהורות של ג'ימס בראון, ריי צ'ארלס וסאם קוק (בהתאמה אחי הסול מספר 1,2 ו3) הרי שהאלבום לא שם סגנונית. עם זאת, Until You Were Gone בהחלט מראה את הכיוון הנכון והפוטנציאל.
המשך יבוא…