ג'אז – כזרם אומנותי : הפיוז'ן חלק #1

בימי קדם נהגו לכנות בתואר אומן כל בעלי מלאכה, הסנדלר והנגר למשל הם אומנים. בלועזית הטרמינולוגיה שונה אך לעיתים נראה כי זה טעות, אך בכל אופן אנו רואים לאורך ההיסטוריה שככל שזרם אמנותי כלשהו "מתקדם" יותר, כך בולט יותר ויותר העניין הטכני על חשבון העניין היצירתי. למעשה, השאלה "האם כל נגן הוא אומן?" לא שונה מהשאלה "האם כל נגר הוא אומן?" במובנים הכלליים שלה. האומנות למעשה יכולה לצוץ בכל מקום, בכל מיני צורות, אך לא תמיד ניצוצות אומנים מעופפים בחדר עוברים גלגולים והשפעות עד התלכדותם לכדי תחום או  זרם אומנות מוכר כלשהו. אך במידה וכן, ניצוצות התחלה אלו הם בוודאי נקודת מפנה החשובה ביותר בהיווצרותו של אותו זרם.

נושא זה עלה סביב שאלת תרומתו של מיילס דייויס בתחום הפיוז'ן לעולם הג'אז. לפני מספר חודשים נפגשו המוזיקאי ג'יימס מטומה ומבקר הג'אז סטנלי קראוץ' לעימות "ראש בראש" על משנתו ותרומתו של מיילס דייויס. כמו מקרים כאלו לווה מטומה בלהקת מעודדות די צעקנית (אגב בכותרת של הוידאו שאני מצרף להלן, רשום שמטומה "חיסל" את קראוץ' וזה חלק מהצעקנות הזו). במציאות זה נראה כמו שיח חרשים, מטומה התעקש להגדיר את הדיון ולהגביל אותו, להכניס אותו לתבנית. "השאלה היא מוזיקה אקוסטית למול חשמלית" אמר מטומה, "והטיעון שמוזיקה אקוסטית יותר טבעית". מכאן הוא מגיע די מהר לעניין של "אומנות וטכנולוגיה", הטכנולוגיה מתקדמת והאומנות משתמשת בה. טיעונים מעניינים אבל לא ממש נוגעים לדיון. להמשיך לקרוא ג'אז – כזרם אומנותי : הפיוז'ן חלק #1