קטגוריה: ישראל

היום נערכה תערוכה קטנטנה ומעניינת שבה הוצגו כתבי כמה מהיוצרים בזמר הפופולארי בישראל. בין השאר הוצגו מילות השירים התווים של מיטב הפזמונים והקלאסיקות בישראל, שירים ותווים בכתב היד המקורי ובסריקה ביחס 1:1 של אלכסנדר פן, עוזי חיטמן, נעמי שמר, אהוד מנור, לאה גולדברג, אלכסנדר סשה ארגוב, יעקב בורלנד, אברהם שלונסקי, משה וילנסקי, דוד זהבי ומרדכי זעירא.

התערוכה בשיתוף הספריה הלאומית ובאדיבות בני המשפחה של האמנים ואקו"ם מראה קצת מ"אחורי הקלעים" של כמה מהדברים שנכנסו לפנתיאון הישראלי, למשל שיטות העבודה של האמנים , האנקדוטות הקטנות וכל מיני דברים שקשורים בגרפולוגיה. מסקירה למדתי מספר דברים:  שנעמי שמר כותבת תווים באופן מודרני, בעוד דוד זהבי מציין בכתב יד הערות כגון "בקצב הרגיל" ו"במהירות בינונית". אהוד מנור מספר בכתב ידו את סיפור השיר "בלדה לשוטר" שכתב לבקשת אפרים קישון. "הליכה לקיסריה" בכתב היד המקורי של חנס סנש במקור נקרא לאחר מכן "בחוף קיסריה".לעיתים נהגו לכתוב "צלילים" במקום "לחן".

להמשיך לקרוא תערוכה לכתבי חברי אקו"ם שהלכו לעולמם צוותא תל אביב 25.12.2011

עמיר בניון היה דמות שנויה במחלוקת בעבר, התנגד להתנהלותה של תעשיית המוזיקה ובמשך השנים נראה כי בעוד  הוא ממשיך להיות נחל לא אכזב של מוזיקה מלאה במקוריות, תעוזה וחיוניות, בעוד המוזיקה שהוא מייצר נותרת רחוקה מנוסחאות ושבלוניות המאפיינות רבדים רבים בזרם המרכזי, ובכל זאת זכה לכל אורך השנים מאז שהתגלה בסוף שנות התשעים ועד היום לפופולאריות רבה ואהדת הקהל, כמו גם כישרונו והמוזיקה המורכבת שהציג הוכרה על ידי הקהל מבלי שהיה לו צורך לחפש מכנה משותף נמוך או להקריב את יצירתו על מזבחות של תעשיית הבידור הישראלית.

[youtube width="480" height="390"]http://www.youtube.com/watch?v=VTeJ2Zirs7E[/youtube]

כשאת עצובה – רגע נדיר במוזיקה הישראלית

להמשיך לקרוא גלגל"צ

בשבוע שעבר הייתה זו הפעם הראשונה שצפיתי בתוכנית "כוכב נולד". ציפיתי פחות או יותר לתוכנית משעממת ואכן כן היה, אחרי מספר ביצועים אפשר כבר היה לנחש בדיוק מה יקרה בכל רגע, הייתי אומר שהתוכנית מאוד צפויה ומכורה, אני התקשתי מאוד להאמין שהללו שניבחרו היה בכך צדק. צפיתי באינטרנט בכמה מהשלבים המוקדמים לאחר מכן לקבל תמונה ואפשר לומר שראיתי מה שצריך, תוכנית עמוסה בחסרונות,  אך יש בה לפחות 2 יתרונות שאני אכתוב עליהם בהמשך המאמר הזה.

לגבי השופטים, הייתי אומר שהם מעוותים לפרקים את עניין המוזיקה. למשל, מירי מסיקה פסלה זמרת בגלל ש"אני לא אוהבת ג'אז". היה זה ציטוט שמוכיח שאין שום מקצועיות באבחנתה, למעשה הזמרת הנ"ל הייתה מהבודדים שהגישו משהו מקורי במוזיקה שלהם, לא יותר מידי מהפכני, אבל לפחות עשתה לי רושם שהיא יוצרת מעניינת שמכלול היתרונות מול חסרונות שלה יותר מסקרן (מבחינה מוזיקלית צרופה) מאשר אחרים שעברו את השלב שניכר עליהם שהם סובלים מחוסר יציבות רב יותר ולעיתים בוחרים לבצע דברים שהופכים את העסק לשכונה. להמשיך לקרוא כוכב נולד

רשימה של דברים שכדאי לעיין בהם בתקופה הזו של השנה. אמנות ותרבות. קצת תרבות ואמנות לא יזיקו. אולי בעתיד אני אכתוב קצת בנושא תרבות ובריאות, אבל כרגע מספר המלצות שמדברות בעד עצמן.

ההמלצות בנושאי תערוכות תרבות ואמנות שונים. להמשיך לקרוא אתרים ותערוכות אפריל-מאי 2011

יונתן קוטנר כתב מאמר מרתק אודות נאמנות נמוכה: רגשות ומחשבות בנוגע למצב התרבות (לרבות המוזיקלית) בארץ אך הותיר אותי עם מספר דברים שבעיני חשוב לציין אותם, למרות ההסכמה שלי עם חלק מדבריו, נראה לי שחסר דיון בתהליכים השונים שמרכיבים באמת את עולם התרבות והאמנות בארץ, ותופעות שונות המושפעות מכך. חלק מהעניין של תרבות מתחיל דווקא בקבוצה של אנשים שעושה דברים בדרך מסויימת, יש לה שפה או עגה או מבטא משלה, יש לה ימים מיוחדים שהיא חוגגת, המוזיקה שהתרבות מציגה היא מאופיינת, וסוגי האמנות בהן היא עוסקת הם מסויימים.

האמנות למעשה היא השפה שבה תרבות מדברת. תרבות היא הרי איזשהו משהו שמבוסס על כמות של אנשים שכל אחד מהם יש לו רמת מחוייבות לתרבות, ורמת המחוייבות הזו יכולה להיות שונה מאוד בין הפרטים השונים, גם הללו שהם בני אותו הדור. כאשר מדובר בדורות שונים, ההבדלים הם ברורים, והאמנות משוחחת על הדברים הללו, היא השפה של התרבות, בניגוד לשפה המדוברת של האנשים בתוך התרבות, האמנות כוללת את ביטויי היצירה, ההתמודדות, והחברה שממנה מורכבת התרבות, על דורות שונים ורומות מחוייבות שונות. להמשיך לקרוא התרבות כמאבק, תגובה למאמרו של יונתן קוטנר