פסטיג'אז 2009, 14-16 מאי גבעתיים

פסטיג'אז גבעתיים השנה מציג תשעה מופעים של ישראלים או בשילוב ניכר של ישראלים, מופעים שאינם עומדים בצילם של מופעים זרים, אלא הם עיקר התוכן, כולם מופעים של אמנים ששואפים להתקדם אמנותית וליצור יצירה אישית ומקורית, רובם כבר בעלי הישגים מוכחים בתחום היצירה המקורית האישית, ובסך הכללי יש גיוון רב במופעים, ועניין רב לחובבי היצירה הישראלית.

המופעים יערכו באולם הגדול, אולם ארבלי אלמוזנינו, ובמועדון יהיו מופעי העמידה או יותר נכון הריקודים. המופעים השונים מסקרנים מסיבות שונות ועל כן מומלצים מסיבות שונות, ומאחר ומדובר בתמיכה ביצירה ישראלית מגוונת, אין במופעים סימנים לג'אז סטנדרטי כמשהו מרכזי בכל מופע ומופע, אלא האמנים השונים וההשפעות השונות שלהם, והאלתורים השונים שלהם והיצירה האישית שלהם, הם מה שישלוט בנוף של הפסטיג'אז. לטעמי מופעים שבהם משולבים רעיונות ג'אז וחופש עם סגנונות אחרים הם מופעים שתרומתם לג'אז הישראלי גדולה במיוחד, מסייעים לעיצוב והכוונה של רעיונות רבים וגיבושם, ומאפשרים ליצירה הישראלית לקבל ביטוי רחב.

להמשיך לקרוא פסטיג'אז 2009, 14-16 מאי גבעתיים

פסטיבל הג'אז של קיסריה 2009!

השנה החמישית של פסטיבל הג'אז בקיסריה, הפסטיבל שאין כמותו בארץ ואולי גם בעולם: מוזיקת הג'אז הטובה ביותר, מוזיקה בהשראה של ניו-אורלינס והסווינג, המבוצעת על ידי הרכבים משובחים מין העולם המתמחים במוזיקה זו, על רקע נוף מדהים וייחודי של קיסריה העתיקה. מגיפת המחוות במופעי ג'אז לא פסחה על פסטיבל קיסריה, אלא שבמקרה הנ"ל יש למחוות יתרון עצום: מדובר במחוות שיש בהם חיוניות, לעומת מחוות אחרות.

הסיבה היא פשוטה: יש הרבה יותר סיבות לעשות מחווה לוודי הרמן, מאשר למשל קולטריין או דיוק אלינגטון. עצם זה שיש לא מעט אמנים שמבצעים את אלינגטון או שמנסים ללמוד מקולטריין בקרב זאטוטי הג'אז הלומדים אותו, זו המחווה האמיתית. ישנם מאות אמנים צעירים שמושפעים מאמנים אלו, ואם בנוסף לוקחים אמנים ותיקים ומבזבזים אותם על מחוות שכאלו, הרי אין בזה שום ערך. מדובר בנסיון לא של מחווה לאמן אלא בפופוליזם. להמשיך לקרוא פסטיבל הג'אז של קיסריה 2009!

שרים בזיכרון

האירוע המסורתי של מועדוני הפולק הישראלים יתקיים בסוך השבוע, שישי-שבת, 7-8 לנובמבר בזיכרון-יעקב. האירוע מבוסס על סדנאות שונות ומגוונות, מאומנויות לחימה ועד סדנאות משולבות מוזיקה ורוחניות, סדנאות למוזיקה, מספרי סיפורים ועוד. מרבית האקשן מתבצע בשפה האנגלית, ככה שזה הזדמנות טובה להתאמן בדיבור באנגלית.

לפרטים נוספים על האירוע אפשר להכנס פה.

ג'אז בישראל וג'אז ישראלי

בשנים האחרונות עניין רב יש סביב הג'אז בישראל. לא רק שאמנים ישראלים מסתובבים בעולם ומופיעים בפסטיבל ומופעים שונים, אלא שנוצר בישראל גרעין של פעילי ג'אז המקדמים את הג'אז בישראל ואת האמנים השונים ומאפשרים להם במה יוצאת דופן. יוצאת דופן, משום שבישראל לא היה עד לשנים האחרונות שפע שכזה של הזדמנויות לאמנים ישראלים להופיע בצורה מכובדת במובן הג'אזי, כלומר במקומות שמבינים את הצרכים השונים של מופעי הג'אז השונים, מקומות שיכולים גם להביא מטובי האמנים הישראלים ולתת להם לשתף פעולה עם אמנים אחרים.

חלק מהסוד של העניין זוהי סצנת הג'אז הניו-יורקית של השנים האחרונות. בהשראה של הסצנה הזאת, אנחנו מקבלים במועדונים הישראלים המובילים לג'אז ייבוא של רעיונות של שיתוף פעולה בין אמנים שונים, לעיתים מרקע שונה, תחת קורת הגג של אותה הבמה. לבונטין 7, הצוללת הצהובה, ופאב הפיטריה עושים צעד נוסף למיסוד העניין, וזה בדיוק ג'אז ניו-יורקי במיטבו, אך בה בשעה גם ג'אז ישראלי לכל דבר. הסדרה שנקראת ניו-יורק עכשיו (NY Now) תפגיש מגוון עשיר של אמנים ישראלים עם עמיתיהם מחו"ל למופעי ג'אז מאתגרים. למסמך המלא הרישמי עם הסבר מיהם האמנים. להמשיך לקרוא ג'אז בישראל וג'אז ישראלי

אילת 2008, פסטיבל הג'אז

פסטיבל הג'אז השנה עומד להיות גם פסטיבל חילופי הדורות, דני גוטפריד, המנהל האמנותי הותיק שעבר עם הפסטיבל את כברת הדרך עד כה, יפנה את מקומו לאבישי כהן שעד כה ידוע כבאסיסט בלבד וכישוריו כמנהל אמנותי אינם ידועים והוא חסר נסיון מעשי, אך בהתחשב בכך שהוא אמן ותיק מספיק בג'אז שמוכר בעולם הרי שאם אחד הקריטריונים למנהל אמנותי של הפסטיבל באילת הוא להיות מוזיקאי פעיל, כהן בהחלט עומד בקריטריון הזה. מעבר לכך, הפסטיבל בעידן של ימינו נראה כמשימה קשה והיו שנים קשות אפילו לדני גוטפריד, אם כי חשוב לציין ששנה שעברה הפסטיבל התגבר על התקופה הקשה והוצג פסטיבל משובח, והשנה נראה שהפסטיבל אפילו משוחרר להעניק בונוסים לקהל בדמות רשימה של שמות נחשקים למדי בקנה מידה עולמי.

בראש הרשימה כדאי לציין דווקא את הסול-בופ, אותו הרכב שמובל על ידי רנדי ברקר וביל אוונס. ברקר הוא חצוצרן משובח. לפני שנה וחצי בערך נפטר הסקסופוניסט מייקל ברקר ממחלה קשה,  אחיו של רנדי ששיתף איתו פעולה, ולאחרונה גם הירם בולוק הגיטריסט וחבר ההרכב סול בופ מת באופן פתאומי ומחליף אותו מיטש שטיין שהוא אלמוני יותר. ההרכב הזה הוא ההרכב המעניין ביותר לפחות על הנייר מבחינת חדשנות ושילוב של דברים מעניינים. במעמד גבוה מאוד מצוי קורט אלינג, זמר חדשני שמוביל הרכב חדשני שמחפש לפרוץ גבולות מצד אחד ומצד שני להשאר עם רגליים על הקרקע. מייקל סטרן וריצרד בונה גם הם שייכים לאותו פיוז'ן מודרני שמבקש לפרוץ גבולות בכלי נגינה שמקובלים גם בסגנונות הפופולריים וזאת מבלי לפגוע ברמת האיכות והחדשנות. להמשיך לקרוא אילת 2008, פסטיבל הג'אז