פסטיג'אז גבעתיים השנה מציג תשעה מופעים של ישראלים או בשילוב ניכר של ישראלים, מופעים שאינם עומדים בצילם של מופעים זרים, אלא הם עיקר התוכן, כולם מופעים של אמנים ששואפים להתקדם אמנותית וליצור יצירה אישית ומקורית, רובם כבר בעלי הישגים מוכחים בתחום היצירה המקורית האישית, ובסך הכללי יש גיוון רב במופעים, ועניין רב לחובבי היצירה הישראלית.
המופעים יערכו באולם הגדול, אולם ארבלי אלמוזנינו, ובמועדון יהיו מופעי העמידה או יותר נכון הריקודים. המופעים השונים מסקרנים מסיבות שונות ועל כן מומלצים מסיבות שונות, ומאחר ומדובר בתמיכה ביצירה ישראלית מגוונת, אין במופעים סימנים לג'אז סטנדרטי כמשהו מרכזי בכל מופע ומופע, אלא האמנים השונים וההשפעות השונות שלהם, והאלתורים השונים שלהם והיצירה האישית שלהם, הם מה שישלוט בנוף של הפסטיג'אז. לטעמי מופעים שבהם משולבים רעיונות ג'אז וחופש עם סגנונות אחרים הם מופעים שתרומתם לג'אז הישראלי גדולה במיוחד, מסייעים לעיצוב והכוונה של רעיונות רבים וגיבושם, ומאפשרים ליצירה הישראלית לקבל ביטוי רחב.
יום חמישי, 14 במאי, הוא היום הראשון של הפסטיבל. בשעה 21:00 באולם ארבלי-אלמוזנינו, תפתח את הפסטיבל האורקסטרע של רע מוכיח. מוכיח הוא מוזיקאי פעלתן ורב תחומי, שולט על מגוון כלי נגינה ועל קשת רחבה של דברים הקשורים במוזיקה, הן ענייני הפקה ועריכה, הן ענייני כתיבה הלחנה ויצירה, והן ענייני נגינה, בכל הדברים הללו עוסק מוכיח בהצלחה. בשנים האחרונות מוכיח עובר יותר ויותר לקדמת הבמה ומוביל הרכבים משלו כפרונט מן לכל דבר, אחרי שנים שבהן בעיקר היה מאחורי הקלעים.
בעוד בעבודות הרבות שלו כגיבוי למוזיקאים אחרים, שומר רע מוכיח על איזון בין תפיסת העולם הלא כל כך שגרתית שלו, לבין היציבות הנדרשת לגיבוש דברים שיכולים להצליח במיינסטרים, הרי שהאורקסטרע שלו הוא הרכב עם אלמנטים סוערים ונועזים יותר, המפגין קו של חוסר רצון להיכנע למסגרות וצורות מוכרות, ופנייה למאולתר.
התוצאה היא ייחודית מבחינה מוזיקלית, המופע המאולתר של האורקסטרע הוא אחד הדברים הכי אוואנגרדים בתחום שבין הרוק לג'אז החופשי שקיימים, אך ההחצנה של מוכיח, הגישה שלו להיותו דמות מובילה על הבמה עשויה לעיתים לשקוע מכאוס מוזיקלי מאתגר, לפרובוקטיביות בימתית. את כל הדברים הללו יחדיו מגבש מוכיח תפיסת עולם לתוך מוזיקה, ומוזיקה שהיא לתוך תפיסת עולם.
בשעה 21:30 באולם הגדול יחל המופע של דניאל זמיר, בשיתוף עם יונתן רזאל. זמיר עבר מהפך בחייו, אישי ומוזיקלי כאחד. עת היה חתום בלייבל האמריקאי "צדיק" של ג'ון זורן, התחבר זמיר לדת, וכתוצאה מכך עבר מסע מוזיקלי: המוזיקה שלו, שכבר לפני כן הייתה משולבת אלמנטים יהודים, הופכת ליותר ויותר בכיוון הזה. כבר לפני מספר שנים הגיע זמיר לשיא מבחינת יכולות טכניות על הסקסופון שלו, וייצר לעצמו לקסיקון יהודי לכלי, ייחודי, דבר שאפשר לחוש במלוא הדרו בסולואים שלו.
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=A5V0eJ7GAgc[/youtube]
דניאל זמיר: הגדיר את עצמו מחדש
זמיר ניסה דברים רבים, ובסופו של דבר התהליך מסתמן ככזה, זמיר יצר היתוך בין השפעות יהודיות, השפעות של מוזיקה ישראלית, והשפעות שמגיעות מסקסופוני ג'אז מובילים כג'ון קולטריין, לתוך מוזיקה ייחודית. זמיר בנה את עצמו מחדש כמוזיקאי, וכיום הוא בתהליך עליה, שיפר את היכולות הווקאליות והגיע לרמה גבוהה, ומצא דברים שמתאימים לצרכים של המוזיקה שלו ועיצב את עצמו לכדי אחד הדברים המרתקים ביותר בג'אז הישראלי שהיו אי פעם.
המופע יארח זמיר את יונתן רזאל, מופע ייחודי במיוחד לפסטיבל. רזאל הוא גיטריסט העוסק בביטוי מוזיקה יהודית בקרוב לפולקלור. שיתוף הפעולה בין השניים הוא מסקרן, ולו משום הגעתם מעולמות שונים: זמיר מגיע ממוזיקת ג'אז גבוהה, הארד-בופ וג'אז חופשי, משם עיצב את עצמו, עת פסע למחוזות היהודיים, רזאל הוא נגן-זמר שמגיע מהכיוון של הפולקלור, השניים נפגשים וסביר שהחום וההומור המיוחד של זמיר והשלווה של רזאל יכולים להוביל לשיאים מוזיקליים.
בשעה 23:00 יעלו האחים רמירז במועדון, במופע Groove Around Midnight, מופע עמידה שנועד לריקוד לתוך השעות הקטנות של הלילה . האחים רמירז משכו עניין רב בפסטיבל אינדינגב, משלבים גם הם השפעות, וכמו מוזיקאים רבים בפסטיג'אז משלבים את תפיסת העולם המוזיקלית שלהם עם המוזיקה שהם מנגנים. כך, המוזיקאים השונים מביאים את ההשפעות השונות שלהם, עוזי פיינרמן, גיטרה עם השפעות הנדריקס, ורעיונות בלוזיים, חצוצרה של ספי ציזלינג, עם השפעות סווינגיות ופ'אנקיות, איתן אפרת המתופף במקצבים שנעים מהפ'אנק לרוק.
הפיוז'ן הזה של ההשפעות מוביל למשהו ייחודי, והם אולי צריכים להיות משוייכים לזרם הפיוז'ן/פ'אנק גרוב הישראלי שמובל על ידי הרכבים כפ'אנקנשטיין, התפוחים ו"הדג נחש".
15 במאי – היום השני של הפסטיג'אז. בשעה 22:00 תעלה האורקסטרה של אבי לייבוביץ באולם הגדול. במופע מיוחד, יארח לייבוביץ עתיר הניסיון עם האורקסטרה שלו את הרכב הדג נחש. המופע דווקא לא יהיה על המשבצת של ה Groove Around Midnight, אלא יוצגו פרשנויות לתזמורת גדולה לשיריהם של הדג נחש. מדובר באתגר מוזיקלי יוצא דופן, כאשר התזמורת הכוללת תגיע בשלבים מסוימים לכעשרים נגנים, דבר נדיר בג'אז משולב סגנונית שכזה.
הרכב הדג נחש הוא מהרכבי הפ'אנק שמשלבים ג'אז וראפ המובילים בארץ, יחד עם הרכבים כמו "התפוחים" ו"פ'אנקנשטיין" נוצר קאלט ישראלי ייחודי ומקורי שמשלב סביב הפ'אנק השפעות רחבות, מהג'אז ההיסטורי של הסווינג, ועד לראפ ולהיפ הופ המודרני והעדכני. השילוב של הרכב זה עם התזמורת הגדולה של לייבוביץ הוא אירוע ייחודי למדי בנוף של המוזיקה הישראלית.
בשעה 22:00 באולם ארבלי אלמוזנינו, יעלה בהופעת בכורה גלעד אברו עם הטריו שלו. אברו הוא באסיסט שהספיק לצבור ניסיון רב בשנים האחרונות, אך עד כה עשה זאת כסיידמן. אברו כסיידמן הוא מהמוצלחים, היו לו הצלחות רבות לסייע למוזיקאים אותם ליווה, הפרגון וההבנה שלו לצרכים של המוזיקאים אותם ליווה בלטו במופעים הרבים של מוזיקאי הג'אז השונים שליווה במשך השנים, ישראלים ובינלאומיים. אברו תמיד "הכסף הבטוח", המוזיקאי שתמיד בא לעבוד ואין לו כמעט ערב חלש.
בהרכבו של אברו משתתף אמיר ברסלר, מתופף צעיר, שלמרות גילו הצעיר יכולותיו מרשימות, והוא על הנייר אחד הכישרונות הגדולים ביותר שיצאו לג'אז הישראלי בשנים האחרונות. ברסלר כבר הספיק לנגן עם כמה וכמה מוזיקאים מהשורה הראשונה הן בארץ והן בעולם, והוכיח את עצמו היטב. יחד איתם יופיעו שני נגנים מוכשרים נוספים, ניתאי הרשקוביץ על הקלידים, וסקסופון אלט חגי אמיר.
בשעה 23:30 במועדון תחת Groove Around Midnight תעלה תמר אייזנמן, גיטריסטית-זמרת מבטיחה. אייזנמן כבר הספיקה ליצור מוניטין כהבטחה הבאה של הרוק הנשי, אך במקביל הוכיחה גם שכיוונים והשפעות ג'אזים אינם זרים לה, והיא מארחת במופע שלה כלי נשיפה ושומרת על ראש פתוח לכיוונים שונים, משלבת רעיונות ויוצרת מקורית, והפעם באתגר של הרקדת הקהל.
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=C0fSjg3_Muk[/youtube]
תמר אייזנמן: יוצרת ורסטילית
אייזנמן גם היא על הנייר כישרון יוצא דופן, ראש פתוח והבנה רבים שהיא מביאה איתה. יש שלל מוזיקאיות מוכשרות היום במוזיקה הישראלית, וכדאי לעקוב אחרי מה שקורה שם, ואייזנמן היא אחת המובילות. בהרכבה מופיעים גל דהן בסקסופון, אביב כהן בתופים, מיקי ורשאי בבאס, ומעין מילוא בטרומבון.
16 במאי – היום השלישי, בשעה 20:30 יעלה הרכב טיים פתח תקווה באולם ארבלי אלמוזנינו. ההרכב בהנהגתו של בוריס מלקובסקי. מלקובסקי הקליט ללייבל "צדיק" של ג'ון זורן, ובאופן דומה לדניאל זמיר בזמנו הוא חושף ג'אז למוזיקה יהודית ומוזיקה יהודית לג'אז. ההרכב שלו מבוסס על כלי מיתר, הדס פבריקנט וטלי גולדברג בכינורות, קטיה פולין בויולה, עירא גבעול בצ'לו ומרק גילנסון בקונטרבס, ומלקובסקי עצמו על אקורדיון. המוזיקה עצמה מלאה אלתורים חופשיים, וחיפושים אחר מחוזות מוזיקליים חדשים.
המוזיקה מלאה בהשפעות של מוזיקה קלאסית, ובחופש שמגיע מהג'אז החופשי, ומוזיקה יהודית, יחדיו נוצר מרקם ייחודי ומסקרן. המוזיקה שופעת רעיונות, נגישה אך לפרקים פורצת את הגבולות של עצמה ונוטה לאלמנטים של ג'אז חופשי, תחושה של מוזיקה יהודית מתפתחת עם רעיונות חדשניים רבים.
בתחום המוזיקה היהודית הגבוהה, זהו אולי ההרכב העולה המעניין ביותר כיום, ומלקובסקי הוא בעל הרעיונות המאתגרים ופורצי הגבולות של השנים האחרונות בתחום זה.
בשעה 21:00 באולם הגדול, יעלה דייויד דורושקה, גיטריסט צ'כי המוביל הרכב בינלאומי, בטריו שכולל את מיכל ברנסקי בבאס ולוקה זיטה הפולני בתופים. ההרכב יארח את הסקסופוניסט יובל כהן במופע ייחודי לפסטיבל. דורושקה הוא מהמובילים בסצנת הג'אז של צ'כיה, מנגן בהרכבים המקומיים המעניינים ביותר, ועוסק במגוון החל בשילוב אלמנטים שונים ממוזיקת עולם, ועד סטנדרטי ג'אז. בין יכולותיו העיקריות, אלתורים על בסיס מתיחת מיתרים, דבר שיש נגני ג'אז רבים שאינם עוסקים בו מספיק.
בשעה 22:30 תחת Groove Around Midnight יעלה במועדון ההרכב קולולוש, שחזר מסבב הופעות בארה"ב, ועובד על אלבום חדש. קולולוש יושבים על משבצת הריקודים, עם רבל סאן בשירת ראפ, יובל גרשטיין הגיטריסט, אורי וינוקור ויוגב שיטרית בבס, אריק לוי סקסופון, מתן גוב ארי חצוצרה, ודדי כהן אמון על הסאונד, והם יושבים על המשבצת הזאת בשביל להרקיד כמו שרק הם יודעים, ובארץ הם מובילים בתחום. אי אפשר להתעלם מהרקע וההשפעות הג'אזיות של ההרכב. מי שאוהב ג'אז ולא מתחבר לראפ, אבל רוצה פעם ללכת עם הילד שלו למופע ביחד, כדאי לו לנסות את קולולוש!
ולא משום הסתכלות על ההרכב הזה כמי שמעדן את הראפ עם ג'אז! זה לא יהיה נכון לומר. קולולוש בהחלט אינם עוסקים אך ורק בראפ, אלא בהחלט יש במוזיקה שלהם רצונות רבים, אם כי כמובן הכאריזמה של רבל סאן באה לידי ביטוי. הם מצאו נוסחה יפה שמשלבת את הראפ עם דברים נוספים והופכת את המוזיקה שלהם לא רק לראפ אלא לכיוונים נוספים.
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=Y4bSt3dVaeg[/youtube]
קולולוש: אין כמו הראפ של קולולוש
הבעיה היחידה בפסטיבל היתה התמחור שלו – הופעות כשל האורקסטרע של רע מוכיח הן זולות מאוד בכל מקום אחר בעיר, אבל בפסטיבל עלו פי שתיים על אף שהן אלטרנטיביות מדי לקהל הממוצע שישלם מחיר שכזה להופעת ג'אז.