חודש: מאי 2008

כותב הספר Robert Santelli הוא בראש ובראשונה כותב מוכשר שכייף לקרוא אותו אפילו בפעם הראשונה, דבר מאוד חשוב בעיקר בתחום שהספר עוסק בו. רעיון הספר הנ"ל בדומה לספר של  AMG הוא להיות ספר שמכיל אוגדן מידע כספר מדף שמשמש ספר עזר לסגנון מוזיקלי בבסיס, אלא ש AMG ניסה להיות יותר מזה, בעוד ביג בוק אוב בלוז (BBOB) הוא יותר ממוקד, וזה אחד היתרונות שלו. ישנם כל מיני סוגים של ספרים, שההבדלים ביניהם הם קטנים בתפיסה אבל זה יוצר שינוי גדול בתוצר הסופי.

למשל, מי שמכיר את הפינגווין גיידס השונים להקלטות של סגנונות, ויש כזה ספר מפורסם לג'אז למשל, יימצא שהמבנה דומה אך המינון שונה, כלומר, בפינגווין גייד יש עבור כל אמן באופן דומה לAMG ול BBOB כותרת כניסה עבור כל אמן, שמתחתיה ישנו מידע ביוגרפי לצד ביקורות אלבומים. למעשה, ישנו קושי להפריד בין שני הדברים הלכאורה שונים הללו, הביוגרפיה או בעברית קורות החיים של אמן מסויים, והאלבומים שהוא עשה. בשביל להבין את הקושי בהפרדה בין שני הדברים, אפשר לנסות לחשוב על כל אחד בנפרד. להמשיך לקרוא Big Book Of Blues

בשנת 2004 הוצאה המהדורה האחרונה של איי.אמ.ג'י לבלוז, ספר שמעודכן ממש עד קרוב לזמן יציאתו על כל הפלוסים והמינוסים שיש בדבר. לתפיסתי ישנן 7 דרגות של חובבי ז'אנר אמנותי, והשאלות המתבקשות שהחלטתי עליהן עת ניגשתי לביצוע הביקורת אודות הספר הן כדלקמן(לפי הפוסט ההוא) ולהלן: 1. מה יכולה להיות התרומה והחיוניות של הספר עבור כל אחת מהדרגות? 2. מאיזה חלקים בנוי הספר? מה כל חלק יכול לתרום ולמי? 3. מהו עומק התוכן ורמתו, והעניין שהוא יוצר? מה הרעיון הכללי של הספר? בנוסף מהו הציון הכללי שיש לתת לספר ביחס לדרגות אליהן הוא מתייחס בעיקר, דרגות החובבים שמתאימות לספר. האם הספר מתאים כספר ראשון או שאולי יש צורך בידע מוקדם לפני כן? והאם הספר בסופו של דבר מציג תמונה מהימנה של הבלוז, מעצב טעם בצורה טובה או מאפשר לעצב טעם, ומהם החסרונות והיתרונות שלו. ישנם עוד מספר מדדים שביקשתי למדוד שהם פחות חשובים.

הספר מחולק לשלושה סוגי תוכן למעשה:
1. תוכן היקפי שכולל: תוכן עניינים, הסבר כיצד להשתמש בסימוני הספר, קרדיטים, הקדמה,תיאור סגנונות ובסוף הספר יש גם אינדקס.
2. חלק עיקרי :אמנים לפי האותיות + האלבומים שלהם וסקירה אודות קורות חייהם.
3. מאמרים. להמשיך לקרוא AMG BLUES – הספר

ישנה בעייתיות בהבנת אמנות נאיבית. התייחסתי במעורפל לנושא של הקושי של הבנת מוזיקה נאיבית. מבקר הג'אז החשוב רוג'ר פריור דודג' היה בין הראשונים וככל הנראה הראשון שלא ראה בשיטת הסימון של המוזיקה הקלאסית ככזאת שמספיק טובה בהכרח עבור ג'אז. מאוחר יותר, הוא עצמו השתמש בשיטה זו לניתוח עבודתו של באבר מיילי בשנות השיא שלו אצל דיוק אלינגטון, ובמשך השנים יש באמת הבנה ששיטת הסימון המערבית הישנה לא בהכרח מספיק טובה לרעיונות מוזיקליים מסויימים, אלא שכמובן ישנה את ההשחתה הטבעית מתוך הנוחות שבסימון התווים הקלאסי.

למרות זאת בסגנונות כמו היפ-הופ אפילו בימינו רבים מהמוזיקאים שעסוקים בסגנונות אלו, ובכך הם אינם שונים למשל מחלק ניכר מאמני הבלוז והג'אז של שנות העשרים, או מאמנים שעסקו בפ'אנק של שנות השבעים או בגוספל או סול וחלק מהג'אז כולל הביבופ, אמנים שלמדו את התאוריה המוזיקלית שלהם מפה לאוזן, מדור לדור, מהשפעה והאזנה ולאו דווקא מלמידה פורמלית נטו של תאוריה קלאסית. להמשיך לקרוא מבקרי הג'אז #9

פסטיבל שהוא אחד הותיקים שיש בארץ, פסטיבל סולם יעקב , 30 שנים, יתקיים בשבוע הבא. שורה ארוכה של אמנים שהופיעו בפסטיבל הזה כולל אמנים שהפכו למפורסמים מאוחר יותר, ושאר הדברים שמסביב לפסטיבל שכולו על טהרת פולקלור, הופכים את הפסטיבל הזה לאטרקטיבי לכל המשפחה וליחיד במינו בישראל שהוא שכזה. הפסטיבל יתקיים בסופ השבוע חמישי שישי שבת וצפוי כמו כל שנה למשוך עניין רב. הפסטיבל הוא מסוג חינוכי, מוזיקלי, איכותי ומרתק ויש בו היצע רב של פעילויות שכדאי לבדוק בתוכנייה בדיוק.

כל שוחר תרבות ישראלי מומלץ לו לבקר בפסטיבל זה לפחות פעם אחת.

מזה כמה שנים שאני נוהג להאזין לשפע שיש ברדיו 365. עשיתי אפילו מנוי VIP לא מזמן בשביל להגדיל את כמות התחנות. אני לא חושב שיכול להיות למישהו טענה שאין את המוזיקה שהוא אוהב שם, הייצוג של הסגנונות הוא עצום, ולמעשה כל אחד יכול לפתוח תחנה משל עצמו במחיר לא גדול. בעיני יש כאן פוטנציאל ענק שחברה גדולה תשתלט על זה ואולי תהרוס (או תשפר) את זה, משום שזה די העתיד של הרדיו. בלי לתפוס תדרים, בלי להפריע לסביבה עם אנטנות ומשדרים, מגוון גדול, וכל מה שאפשר היה רק לחלום עליו לפני עידן האינטרנט, ממומש כאן הלכה למעשה.

נכון שגם הרדיו הרגיל יש לו תפקיד, בעיקר סינון תכנים לילדים ובני נוער וכדומה, אבל בעידן שלנו שיש כזאת חשיפה לכל מיני תחלואים רדיו 365 הוא פנינה של ממש, שמאפשרת בחירה עצמאית של המאזין בתכנים מתוך היצע עצום. מרבית התחנות עדיין משדרות באיכות דומה לזו של הרדיו הרגיל, בעיקר מהסיבות של תאימות עם כמה שיותר מאזינים, אבל הפוטנציאל קיים לכך שתחנות רדיו אינטרנט עתידיות ישדרו באיכויות גבוהות הקרובות לאיכות של סידי ואולי בעתיד הרחוק גם יותר.