[סדרה של כתבות הנוגעות במוזיקת בלוז , בעיקר אוסף דברים שלא ניתן לקרוא עליהם במקום אחר.]
המאה ה-19 הייתה בסימן שינויים חברתיים כלכליים תרבותיים טכנולוגיים ואחרים, למשל טכנולוגיות של העברת מידע חדשניים, טלגרף, טלפון ואחרים שאפשרו תרבות פרסום ועיתונות שיכולים בזמן אמת להעביר מידע בתפוצה רחבה לראשונה. לעומת החדשנות הזו- דרום ארה"ב היה עדיין בהיסט לאחור, עידן של חקלאות ושל עבדות כשבצפון הסתיימה העבדות כבר בתחילת המאה ה-19, בדרום הפיתוי להשתמש בעבדים כידיים חקלאיות היה רב: עבד הוא רכוש בעליו, עובד הוא שכיר. הבדל בעלות , בשעות העבודה וכדומה ברור, עלות נמוכה לעבד ותפוקה גבוהה יותר.
ההתנגשות בין עבדות לבין התנגדות לעבדות הלכה והתרחבה במשך השנים שעד למלחמת האזרחים. בשביל לתחזק את העבדות, לא הספיק רק החוק הקיים, אלא, האליטה השלטת תחזקה את התודעה של עולם העבדות על בסיס יומיומי. התקשורת, בתי המשפט, וכמובן, כל סוגי האמנות והתרבות כולם גויסו , כאשר המטרה כמובן להציג את העבדות כאידיליה מושלמת עבור השחורים.
נוצר מכלול תרבותי אמנותי שהתגבש לכדי תאטרון ה-"minstrel shows", מחרוזת של מופעים שונים ומשונים עם מסרים של גזענות , דעות קדומות ונימוקים להצדקת העבדות.
להמשיך לקרוא מוזיקת הבלוז – פרק 1 – התקופה שבה צמח הבלוז, המאה ה-19