כתבתה של נויה כוכבי אודות מוזיקת אינדי בעכבר העיר, גרמה לי לבדוק את פונקציית העתק-הדבק במחשב מספר פעמים. זה די מסובך להסתכל על מה שכתוב, ולחשוב שההבדל בין המילה "חוזרת" למילה "חודרת" מסתכם בסך הכל באות אחת ויחידה, שאחרי בדיקת העתק-הדבק פשוטה מתבררת מהותה. למזלי הרב, ואולי בזכות עירנותי, הצלחתי למצוא את עצמי במשך הזמן מתבונן במבט מאוד ייחודי על סצנת האינדי בישראל. זו סצנה שלא היה לי בה אינטרס כלשהו מעולם, אבל מאוד אהבתי לראות אותה בגלל דבר אחד, וזה אהבה למוזיקה.
אני לא מדבר על האהבה שלי למוזיקה מאחר והיא שולית, אלא האהבה למוזיקה של האנשים שעשו את ה"אינדי". לא רק המוזיקאים, אלא אותם אנשים שבאו לראות אותם. זהו הדבר הפשוט והאנושי, אהבה. יצירה אנושית בתפיסה שלי צריכה לבוא מאהבה, ואז היא בהשראה הטובה ביותר. וה"אינדי" בישראל זה המקרה הראשון מזה שנים בישראל שמוזיקה נעשית באהבה מהסוג הזה, עם כל הטעויות שנעשות באהבה, השטויות, הרומנטיזציה, מאבקי הכוחות, ושאר ההבלים שאמורים לקרות כשמדובר באהבה. להמשיך לקרוא חוזרת או חודרת סצנת האינדי?
