קטגוריה: גילויים מגולמים במוזיקה

אולי זה בעקבות הדו"ח המסכם של 2017, נראה כי תעשיית המוזיקה עוברת לשלבים אופרטיביים של מסחור. בין השאר, אסטרטגיות חדשות להגדלת הרווחים ולניצול התיצבות המגמה הכלכלית בשנים האחרונות. לפי הדו"ח לשנת  2017 רואים שמגמת הירידה הדרסטית שהיתה נעצרת בשנים האחרונות ושיש מגמה קלה של עלייה, כך שהמדדים חזרו כרגע למצב של 2009. רק כנראה שעם הרבה יותר רווח.

להמשיך לקרוא מדיניות תעשיית המוזיקה – משקל מופחת למוזיקה חינמית, השלכות על זכויות יוצרים

הכותרת של הכתבה הבאה מתוך סמיתסוניאן מג : "המדע מוכיח: מוזיקת פופ למעשה הפכה גרועה משהייתה בעבר". הכותרת היא מסקנה של הכתבה בעקבות מחקר שבדק בעצם: "האם מוזיקת פופ מתפתחת או שהיא פשוט הופכת קולנית יותר".

להמשיך לקרוא האם בימינו מוזיקת פופ יותר גרועה מסגנונות עכשוויים אחרים של תעשיית המוזיקה?

בשיחה שהייתה לי השבוע עם חובב מוזיקה דנו בנושא ההגדרות המוזיקליות. הוא טען, והוא לא הראשון ששמעתי אותו טוען כך, וזה לא פעם ראשונה שהתווכחתי איתו בנושא, שהגדרות של סגנונות מוזיקליים נובעים מאילוצים כלכליים של לייבלים ומותגים שרוצים לאפיין איזושהי כותרת למוזיקה שלהם, ומגדירים הגדרות שאין להן קשר חזק למציאות. אני דווקא לא הסכמתי איתו.

עם החלק הראשון אמנם, הטיעון שההגדרות הללו מגיעות מבעלי לייבלים או באופן כללי אפשר לומר, בעלי אינטרסים אחרים, אני דווקא מסכים. הבעיה שלי היא עם החלק השני של הטיעון, אותו חלק שטוען שאין קשר בין ההגדרה לבין המציאות. דווקא במציאות ההגדרות הללו תופסות ותופסות היטב, זה מה שבני אנוש מבינים. לתפיסתי, המצאה של כל מילה, ובעצם של כל דבר, נובעת בין השאר, לא רק, אך בין השאר מאינטרס כלשהו. להמשיך לקרוא הגדרה כללית מאוד לג'אז

הרומנטיקה כיום מצויה בכל מובן ומימד של המוזיקה, למעשה בהיסטוריית המוזיקה מתברר שהתקופות היחידות שבהן מוזיקאים רצו לעבוד קשה היו אלו התקופות שבהן חיפשו לעבוד על מלודיות או מקצבים. מקצבים בדר"כ מיצו את עצמם לאחר זמן קצר ואלתור מלודיות זהו הסממן הכי בטוח לדעת שהמוזיקאים עובדים קשה עד כה. הג'אז החופשי-מודרני כולל ג'אז-פסקולי-הסרטים הוא הזרם המוזיקלי היחיד במוזיקה הרומנטית שמחפש מחוזות חדשים ביעילות. אחרי הסצנה הזאת ראוי לעקוב במידה מסויימת כי האפשרות שייצא משם משהו עדיין קיימת במידה מסויימת.

מבחינת הסגנונות הקלאסיים ברחבי העולם, האנטרנט הביא גם של קלאסיקנים שמערבבים רעיונות והשפעות של סגנונות קיימים. המוזיקה הים-תיכונית והמוזיקה הצוענית נראים הכי טוב מבין הסגנונות הקלאסיים בעולם, הם נשחתו אמנם כבר בעבר ברעיונות רומנטיים, אבל הריקוד החם נותר מאוד בסיסי בסגנונות אלו והסיבה העיקרית לכך שלא יוצא משם משהו זה בגלל שמדובר במסורות שהרעיון העיקרי שבהן זה להמנע ככל האפשר מחידושים ושקיעה לתוך הקיים. עדיין יש להם סיכוי מסויים. להמשיך לקרוא גילויים מגולמים במוזיקה #3

התקופה החמה והיצירתית של ההיי-טק למעשה אפשר לומר שהגיעה לסיומה איפשהו בשנות התשעים. עד אז היה קשר ישיר בין תובנות נאיביות לבין תאוריות מורכבות במינון שהביא ליצירת רובדים חדשים. כמובן, שאלמלא תומס אדיסון היה מלמד את העולם כיצד לייצר חשמל, כל זה לא היה קורה. בשלב מסויים ההיזון החוזר בין האקדמיה ובין התאורטיקנים, לבין חובבים נאיביים פשוטים ייצר הרבה מאוד דברים חדשים. המקבילה בג'אז היא תקופת הג'אז החם עד שנת 1930. גם אז היה היזון חוזר בין מוזיקאים נאיביים לבין יוצרים ואקדמאים. ההיזון החוזר הזה איפשר לפריצות הדרך של האומנים הנאיביים למצוא מקום אצל יוצרים וכותבים בעלי תאוריות מתקדמות.

כאשר הללו כתבו את היצירות, זה חזר בחזרה לאנשי הג'אז. יצירות אלו מצאו בית חם אצל המאלתרים הגדולים ובאמצעות הדחיפה הגדולה של החברה האפריקאית-אמריקאית השילוב ייצר מוזיקה חדשה. הבסיס פורץ הדרך היה קיים למעשה כבר בבלוז, אלא, שבלי יוצרי הראגטיים כמו סקוט ג'ופלין, יוצרים קלאסיים-פופולאריים כמו אירווין ברלין, בלי תזמורות מארש מלחמה כמו של פול וויטמן, בלי מעצבי בלוז כמו וו.סי. האנדי ובלי ג'אזיסטים מתוחכמים יותר כמו דיוק אלינגטון וג'לי רול מורטון שהצליחו לשדרג עצמם לעמדת של יוצרים, הבית החם שמצאה המוזיקה הכתובה בידי המאלתרים הנאיביים לא היה מצליח לממש את הקידמה. להמשיך לקרוא גילויים מגולמים במוזיקה #2