קטגוריה: ספרים

ספרה של שירה סטופל "כשירגעו הרוחות" הוא ספר בעל מבנה ספרותי חדשני וניצוצות של יצירת מופת. בעולם דתי מודרני, ליאת, סטודנטית לתקשורת הנלחמת בהתקרנפות העצמית שלה ותוך התבוננות באנשים מסביבה המודאגים ממצבה מנסה להבין מה בעצם קורה לה.  היא נכנסת למצב הנראה הזוי לחלוטין כאשר העבר וההווה מתנגשים וחלונות קטנים מזיכרונה קוטעים את מהלך חייה.

הספר הוא חובה לחובבי ספרות, משהו שונה. שירה סטופל על פי הכתוב היא בת 22 שנים בלבד, אך להטוטי העלילה שלה הופכים את הקריאה בספר לחוויה מרתקת למדי. הספר שזור מאפיינים מעודנים מאוד של ספרות אימה ושל ספרות בלשית, אך הסיפור אינו סיפור אימה ואינו סיפור בלשי, הסיפור הוא סיפור מרגש המשלב יומיומיות עם הזיות ועם דילמות פשוטות שבין הלב והשכל שהופכות להיות מורכבות עקב מצבה המורכב של הגיבורה. להמשיך לקרוא כשירגעו הרוחות / שירה סטופל

הספר "סודות וצללים" הוא מסע אישי וייחודי של חזרה בתשובה המתועד בדרך מקורית בליווי תמונות של בובות המהוות עדות אילמת למתרחש. מסע המתחיל בסקרנות ההופכת לדילמה, ומשם מתחיל תהליך של חזרה בתשובה, כניסה לשער של עולם אחר. התהליך מלווה בבעיות הדורשות הכלה, ראשית הכלה רגשית, ולאחר מכן שכלתנית, עד לרגע שבו נאזרת בכוחות לקראת השלב של ההגדרה מחדש של האני-העצמי, אותו אני-עצמי שהחל את התהליך לא עבר שינוי במהותו הראשית, אך עכשיו בזהות שונה הוא מוצא את עצמו מחדש.

החוזרת בתשובה מגיעה ממקום של דמות מגשרת, מכילה, חוליה שנשברה שלא באשמתה המתקנת את עצמה. אט, אט, דפי הספר נפתרים, ששת הפרקים הם כמו שישה פסיפסים המשתלבים בסופו של דבר לפסיפס גדול. גדולתו של הספר הוא בהיותו מאפשר הצצה נטולת פרשנות עצמית אל החוויה של האני-העצמי במסעו אל עבר התשובה. מסע שבו האני-העצמי צריך למצוא את מקומו תוך שהוא בוחר להיות משלים, מכיל, ומגשר בין העולם שאותו הוא עוזב לבין העולם בו הוא משתוקק להשתלב.

להמשיך לקרוא סודות וצללים / סיגל אדלמן

כותב הספר Robert Santelli הוא בראש ובראשונה כותב מוכשר שכייף לקרוא אותו אפילו בפעם הראשונה, דבר מאוד חשוב בעיקר בתחום שהספר עוסק בו. רעיון הספר הנ"ל בדומה לספר של  AMG הוא להיות ספר שמכיל אוגדן מידע כספר מדף שמשמש ספר עזר לסגנון מוזיקלי בבסיס, אלא ש AMG ניסה להיות יותר מזה, בעוד ביג בוק אוב בלוז (BBOB) הוא יותר ממוקד, וזה אחד היתרונות שלו. ישנם כל מיני סוגים של ספרים, שההבדלים ביניהם הם קטנים בתפיסה אבל זה יוצר שינוי גדול בתוצר הסופי.

למשל, מי שמכיר את הפינגווין גיידס השונים להקלטות של סגנונות, ויש כזה ספר מפורסם לג'אז למשל, יימצא שהמבנה דומה אך המינון שונה, כלומר, בפינגווין גייד יש עבור כל אמן באופן דומה לAMG ול BBOB כותרת כניסה עבור כל אמן, שמתחתיה ישנו מידע ביוגרפי לצד ביקורות אלבומים. למעשה, ישנו קושי להפריד בין שני הדברים הלכאורה שונים הללו, הביוגרפיה או בעברית קורות החיים של אמן מסויים, והאלבומים שהוא עשה. בשביל להבין את הקושי בהפרדה בין שני הדברים, אפשר לנסות לחשוב על כל אחד בנפרד. להמשיך לקרוא Big Book Of Blues

בשנת 2004 הוצאה המהדורה האחרונה של איי.אמ.ג'י לבלוז, ספר שמעודכן ממש עד קרוב לזמן יציאתו על כל הפלוסים והמינוסים שיש בדבר. לתפיסתי ישנן 7 דרגות של חובבי ז'אנר אמנותי, והשאלות המתבקשות שהחלטתי עליהן עת ניגשתי לביצוע הביקורת אודות הספר הן כדלקמן(לפי הפוסט ההוא) ולהלן: 1. מה יכולה להיות התרומה והחיוניות של הספר עבור כל אחת מהדרגות? 2. מאיזה חלקים בנוי הספר? מה כל חלק יכול לתרום ולמי? 3. מהו עומק התוכן ורמתו, והעניין שהוא יוצר? מה הרעיון הכללי של הספר? בנוסף מהו הציון הכללי שיש לתת לספר ביחס לדרגות אליהן הוא מתייחס בעיקר, דרגות החובבים שמתאימות לספר. האם הספר מתאים כספר ראשון או שאולי יש צורך בידע מוקדם לפני כן? והאם הספר בסופו של דבר מציג תמונה מהימנה של הבלוז, מעצב טעם בצורה טובה או מאפשר לעצב טעם, ומהם החסרונות והיתרונות שלו. ישנם עוד מספר מדדים שביקשתי למדוד שהם פחות חשובים.

הספר מחולק לשלושה סוגי תוכן למעשה:
1. תוכן היקפי שכולל: תוכן עניינים, הסבר כיצד להשתמש בסימוני הספר, קרדיטים, הקדמה,תיאור סגנונות ובסוף הספר יש גם אינדקס.
2. חלק עיקרי :אמנים לפי האותיות + האלבומים שלהם וסקירה אודות קורות חייהם.
3. מאמרים. להמשיך לקרוא AMG BLUES – הספר

ממש כעת אני קורא ספר מרתק של היוצר והמבקר סטנלי קראוץ', "Considering Genius". איש מדהים ביותר הראוי להערכה רבה על השגיו. במהלך הקריירה המרשימה שלו קראוץ' עבר מספר שינויים שאני אסקור בקצרה, שינויים אלו הם מה שמרכיב יחד את אישיותו הלא קלה לעיתים שאף גררה אותו למספר קטטות, ואולי היה לכך אפילו חלק מסויים בפיטורין שלו ממגזין ג'אז טיימס גם בשל התדמית שנוצרה לו. להלן גם דף המוקדש לקישורים לקראוץ' ועבודתו.

ראשית, בשנות השישים, שנים של מבוכה בקרב הקהילה השחורה בארה"ב, מבוכה של זהות. ריבוי של אירועים מאוד קריטיים כמו הרצחם של מלקולם איקס, מרתין לותר קינג, התפרעויות, פעילות הקו קלוקס קלאן במדי שוטרים במדינת מיסיסיפי שנחשפה, עליית האומה השחורה והגאווה השחורה ועוד כל הללו ליוו אותו כצעיר ובסופו של דבר הפכו אותו למה שרוב הצעירים האפריקאים-אמריקאים של התקופה הפכו, לנושאי צלב של גאווה שחורה וגזענות ונקמה נגד לבנים בפרט מה שקרוי "pay back", לכאורה משהו תגובתי אבל בפועל כפי שמשתקף מדבריו של קראוץ' אני מסיק כי מדובר בשמירה על דומיננטיות פיזית ברחוב מול הלבנים.

קראוץ' באותה תקופה של אמצע שנות השישים ועד אמצע שנות השבעים החל להחשף לג'אז, והשילוב ביחד של ג'אז מרפסות ע"י אמנים צעירים שראו עצמם כמחוייבים לביטוי של שחורים וייבוא של זהות אפריקנים ע"פ דפוסים שהוגדרו ע"י ראשי ומשפיעי הקהילה, בראשם המשורר לירוי ג'ונס ששינה את שמו מאוחר יותר לאמירי ברקה, אמנים אלו האמינו שהם חלק מתופעה פורצת גבולות של מוזיקה שמייצגת את האוטנטיות שלהם כאדם שחור אפריקאי ולעיתים קרובות גם מוסלמי, ובעצם כל מה שמקשר ביניהם לבין השכן הלבן נפסל. ברקה עצמו אף התגרש מאשתו הלבנה כחלק מהרזומה של מה שהוא הוביל.

להמשיך לקרוא סטנלי קראוץ'