הרכב "מרבין", הלא הם הגיטריסט דני רבין, והסקסופוניסט דני מרקוביץ, צמד מוזיקאי ג'אז ישראלים. בשנת 2008, וזאת לאחר תקופה של הופעות בארץ, הם העתיקו את פעילותם לשיקגו. כעת הצמד מוציא אלבום חדש שגם הוא מרבין, והאלבום ריתק אותי בזמן האחרון. עושר הצלילים במוזיקה של מרבין בולט. חלק מהקסם שלהם, ששני אנשים מייצרים מגוון צליל רחב ובו בזמן הגיוני מאוד, למרות שהם רק שניים, מי שיאזין יבין!
המוזיקה שלהם מנוגנת מצעות טכניקה שקרויה "prepared guitar", טכניקה שבה הגיטרה משופצרת באופן כזה שאופי הצלילים שהיא מפיקה משתנה ומתרחב, וכנ"ל לגבי טכניקות מקבילות לסקסופון שגם בהם משתמש הצמד. המוזיקה עצמה מוגדרת על ידי הצמד כ "Ambient Jazz", הגדרה שמאוד מתאימה למוזיקה שלהם. מוזיקה אמביינטית היא מוזיקה שבה אופי הצלילים והמרחב הם שני האלמנטים החשובים ביותר בדרך כלל. באופן עקרוני, הייתי רוצה לפרוס ולהשוות בין מספר סגנונות מוזיקליים: הראשון "מוזיקת עולם", אך לא במובן שהיום משתמשים בו, אלא במובן המקורי והאמיתי של המונח, שימוש בצלילי טבע כפי שעשו פול ווינטר ואורגון מאז שנות השישים.