ישראלים בחו"ל!

YNET היום חיממו את הלב. שוב קורה המצב הזה שאמנים ישראלים שמייצגים מוזיקה טובה מצליחים לקבל הכרה בחו"ל ולהגיע למקומות ראויים. הפעם YNET דיווחו על לא פחות משלושה כאלו ביום אחד! ללקק את האצבעות. אמנם אין שום סיבה להעריך אמן ישראלי רק בגלל שהוא ישראלי, על פני אמן זר, אבל הקטע הוא שהסיכוי לראות אמן סביר במופע בישראל הוא טוב יותר אם הוא ישראלי, הזרים ממעטים להגיע. על כן אמנים ישראלים שמשתפרים מוסיפים הרבה חיוניות לזירת המוזיקה הישראלית שמצויה בעלייה בלתי מתונה בשנים האחרונות. כשהם מתחילים לגעת במרחבים של מקצוענות שיש בעולם זה רק מסייע לשפר את המצב הטוב גם ככה.

התפוחים הם הרכב מעניין המשלב אלמנטים רבים ואיכותיים: פיוז'ן, פ'אנק ואולד-סקול-ראפ, שילוב שנותן תוצאה מרתקת למדי של מוזיקה. בכתבה ב YNET מציינים את החדשות הטובות שהרכב מעניין זה זכה להגיע לפסטיבל הג'אז בלונדון, חדשות שמוכיחות שבימינו מי שטוב לא זקוק לעבור פילטרים מקומיים בהכרח, יש אפשרויות רבות שעשויות להפתח גם ממקומות בלתי צפויים. רק לפני מספר ימים היה לי דיון בנושא התפוחים בפורום מסויים ואני שמח שאני לא היחיד שסימן אותם לטובה אלא שהם מצליחים לעניין גם פסטיבל רציני כזה של לונדון. להמשיך לקרוא ישראלים בחו"ל!

אל תזלזלו בבלוגים

לאחר המאורעות סביב כלבוטק והמנכ"ל המפוטר פרנק, אפשר לראות כתבה די הזויה. ולמה אני אומר הזויה? משום שהכותב מצא שהחלה תרבות שיסוי בישראל שתחילתה "בעיקר באנטרנט". ככל הנראה יש לכותב הגדרה ייחודית ל"תרבות שיסוי", שככל הנראה כשכתב את הכתבה שלו דילג עליה. מה שקורה כאן הוא מקרה שבו טכנולוגיה ישנה שעדיין יש בה כוח מסויים עם אנשים מיושנים שעדיין חושבים שיש זכויות ששמורות להם ולא לאחרים, מוצאת את עצמה נבוכה מול טכנולוגיה צעירה, רעננה, חדשנית, אנטיליגנטית ובלתי מסואבת.

דווקא היום כאשר אפשר לראות שגוגל שמובילים מהלך של בדיקת איכות דפי האנטרנט באופן המקיף ביותר הקיים, ודפי האנטרנט נוצרים במהירות רבה יותר מאשר במדיה הישנה והמסורבלת, אז חברת גוגל לקחה טייקון עתיר כוחות כמו העיתון וושינגטון פוסט, והעניקה לאתר שלו בכימות האיכותי שלה את הדרגה 3 מתוך 10. מה זה אומר? לבלוג שלי יש גם 3 מתוך 10. ויש בלוגים שמגיעים ליותר כמובן. הסיבה להורדת אתר הוושינגטון-פוסט בדירוג גוגל בצורה שכזו היא שוושינגטון פוסט למעשה נענש על כך שאינו עומד בקריטריונים ראויים בעיני גוגל. מיותר לציין שוושינגטון-פוסט הוא אחד העיתונים החזקים והאיכותיים בעולם, והנה בדירוג האיכות שגוגל קבעה לו הוא ברמת חשיבות זהה לבלוג שלי. להמשיך לקרוא אל תזלזלו בבלוגים

מה עם הנגב?

אחד הדברים שהטרידו אותי בשבוע שעבר הוא עצמם העובדה שלא יכולתי להגיע לפסטיבל אינדינגב עקב אילוצי העבודה. הפסטיבל הזה הוא אחד מהדברים מעוררי התקווה במוזיקה הישראלית, בעיקר תקווה לכך שעם רוח גבית טובה, פסטיבל מלא עניין וחיוניות כפסטיבל האינדי יכול לייצר משהו משמעותי. אלא שדברים כאלו צריכים לחוות על הבשר משום שבישראל מעולם לא היתה תשוקה שכזו למוזיקה עצמאית כמו שנראה שיש כיום בפסטיבלים שכאלו. הקרטון שמופיע בתמונה בבלוג של ניימן אומר הכל, הפסטיבל הזה יש בו באמת מהרוח הטובה שציפיתי שתהיה בו!

הקרטון הזה הוא יצירת אמנות בפני עצמה, יצירה ספונטנית ויפה! לפעמים דבר כל כך פשוט יכול להיות כל כך חזק ולשקף את האותנטיות שברוחם של דברים. בתקווה לכך שבפעם הבאה יעדכנו מבעוד מועד אודות מועד הפסטיבל.

חורף ג'אזי בישראל 2006/7

סממן נפלא של חיוניות הג'אז הישראלי בשנים האחרונות, והרווח שחובבי מוזיקה טובה בישראל מרוויחים מכך, הוא הסאגה של סדרות הג'אז שהשנה נראית ככזו שלא היה עוד כמותה. למעשה עד השנה קשה היה בכלל לומר שיש תחרותיות בין הסדרות, בטח שלא תחרות מבחינה של תפיסות עולם ואיכות. והנה השנה, באופן מפתיע ביותר ועוד לפני שנורתה יריית הפתיחה של הסדרות השונות, אנחנו רואים כבר ויכוח תפיסתי איכותי ושני בתי-ספר תפיסתיים שונים, שמציגים את מרכולתם באופן מנוגד כל כך זה לזה. וויכוחי הג'אז באופן כללי הם תמיד חמים ומענינים, אבל לא תמיד אקטואליים כמו עכשיו. ברקע, הג'אז הישראלי מצוי בתקופת שיא אולי בכל תולדותיו מבחינת איכות, כשמוזיקאים צעירים ממשיכים לעלות ולהתקדם בצורה מרשימה לצד דור המצוי בשיאו מהווה ממש פירות בשלים שאפשר כבר להינות מהם. ובתוך הרקע הזה בשנים האחרונות אנחנו רואים את האמנים הישראלים שמגיעים לפסטיבלים, סדרות ומופעים שונים אחרים בג'אז, בין אם בארץ ולעיתים בחו"ל, הם כבר לא באים בשביל "להחתים כרטיס" או "להפסיד בכבוד" אלא בשביל לתת את מה שיש להם להציע, ופעמים רבות אכן יש להם מה להציע.

סדרות הג'אז המתקיימות מידי שנה הן שונות לחלוטין מפסטיבלים. בניגוד לאופי הפתוח והאנטנסיבי של הפסטיבלים, הסדרות נוטות יותר לכיוון רוח הקונצרטים, סדרות אלו מפיקות הופעה אחת למספר חודשים, ובניגוד לפסטיבל ששם המארגנים יכולים לצפות ל"נפילות" ולבינוניות לצד דברים יותר טובים, בסדרות הללו זה נגמר מהר יותר. הופעה לא טובה יכולה להוריד לקרשים סדרה כי ההופעה הבאה תהיה רק כמה חודשים אחרי כן. ומצד שני היתרון הוא שהופעה חלשה תשכח עד למופע הבא עקב הריחוק של הזמן בין מופע למופע. כך או אחרת, ישנה יוקרה רבה בין הסדרות, והשנה בעיקר מה שבעבר היה דיון תיאורטי, האם הופעות צריכות להיות טריביוט, כלומר לעסוק בחומרים קודמים לעומת הופעות שצריכות להציג מוזיקה בת-הדור, מוזיקה עדכנית שמשקפת יותר את הימים העדכניים של המוזיקאים המבצעים, גולש כעת לפסים אקטואליים ביותר בדמות סדרת הג'אז החם למול סדרת הג'אז של תיאטרון גבעתיים "אפטאון-זאפה דאונטאון-לבונטין". להמשיך לקרוא חורף ג'אזי בישראל 2006/7

מוזיקאים ישראלים מצליחים בחו"ל ובישראל אלמונים

המוזיקה הישראלית מיצאת בשנים האחרונות מוזיקאים שמצליחים להשתלב בסצנות מוזיקליות מפותחות. מצד שני המוזיקאים הללו בארץ לא זוכים לתשומת לב רבה מצד המדיה המסורתית. נשאלות מספר שאלות. קודם כל, האם המדיה הישראלית צריכה להעניק "פרוטקציה" לישראלים שמצליחים בחו"ל גם אם הם לא עושים זאת בדרך הסטנדרטים של לייבל ישראלי גדול? האם הלייבלים הישראלים הגדולים, העתונות הכתובה המסורתית והרדיו המסורתי כמסננת ריווחית מבחינה כלכלית צריכים להיות מחוייבים ע"י הציבור לתת תשומת לב רבה יותר למוזיקאים ישראלים שמצליחים בחו"ל גם אם זה לא יכניס להם כסף אלא ללייבלים זרים? ובכלל למה לעצור רק במוזיקה ישראלית שמצליחה בחו"ל? האם אין זה ראוי שסגנונות מוזיקליים חשובים בעולם יקבלו יתר תשומת לב במדיה המסורתית של ישראל גם אם המדייה הזאת לא מרוויחה מזה כסף באופן ישיר? האם הציבור צריך לחייב את המדייה לתת דרור לפרסום של דברים שונים ומגוונים?

מצד אחד, כאזרחי ישראל אנחנו למעשה מממנים את התשתית של המדיה המסורתית. הם קיבלו זכיונות בישראל בשביל לספק חדשות, עדכונים מהעולם, בשביל לתת מוצר לציבור שמשמעותו שהציבור הזה לא יהיה מנותק הן מדברים משמעותיים שקורים בארץ והן בעולם כולו. מצד שני, נוצר סיאוב מסויים שבו המערכות הללו הן מערכות כלכליות שמקדמות דברים מסויימים שמהם הם מתפרנסים. אם יפסיקו לעשות כן, יפסידו כספים, וייתכן שהמדיה הזאת תיעלם. ללא ספק דילמה ציבורית מעניינת. בסוף השבוע האחרון התקיים פסטיבל האינדינגב, פסטיבל של מוזיקה עצמאית בנגב. המוזיקה הזאת והפסטיבל התקיימו ללא קשר למדיה המסורתית. תכלית קיומו הוא במוזיקת שנעה בשוליים מחוץ לרדארים המפולטרים של המדיה המסורתית. להמשיך לקרוא מוזיקאים ישראלים מצליחים בחו"ל ובישראל אלמונים