יסוד הבלוז הכריזו על האמנים והאנשים שיכנסו להיכל התהילה של הבלוז בשנת 2007. היכל התהילה של הבלוז לא זוכה להיות חשוב במיוחד כמו היכל התהילה של מוזיקת הרוקנרול או הקאונטרי, אבל בכל זאת יוצר עניין מסויים. בשנים האחרונות מוכנסים אנשים בסיטונות להיכל התהילה מה שמקהה את העוקץ שלו מצד אחד ומצד שני מגדיל את החשיבות שלו. ובכל זאת יש הרבה צדק בבחירות של האמנים והאנשים הללו.
Dave Bartholomew די אלמוני מחוץ לעולם הבלוז, לעומת זאת ד"ר ג'ון מפורסם הרבה יותר. אבל מי שבאמת טוב שהוכנס הוא Eddie “Guitar Slim” Jones אחד מהארכיטקטים של הגיטרה המודרנית החשמלית. בשנת 1953 הוא נכנס לאולפן והקליט את The Things I Used To Do, כשהפסנתרן שלו הוא לא אחר מאשר ריי צ'ארלס. השיר הפך ללהיט ענק, ב-30 בינואר 1954 הוא קפץ למקום הראשון במצעד האר.אנ.בי שם שהה לא פחות מ-14 שבועות! הסגנון החדשני של גיטר סלים השפיע על האמנים שבאו אחריו.
Sister Rosetta Tharpe גם היא די מפורסמת. הסיבה היא שהיא לא הסתפקה בבלוז אלא עסקה גם בגוספל ומוזיקת פולק מה שהרחיב את ההכרה בה. בנוסף אפשר לראות את שורת השירים שהוכנסו להיכל, Hideaway של פרדי קינג שרשום באתר של בילבורד כשיר ה R&B מספר 3 של השנה כולה ב 1961, I Pitty The Fool של בובי בלנד, כמו גם Death Letter של סון האוס. האלבום Angola Prisoners’ Blues בכיכובם של מספר אשפי בלוז מלואיזיאנה גם הוא נכנס, מה שחשוב לזכור זה שמככב באלבום הזה Robert Pete Williams שהוא נגן בלוז שפרץ את הדרך הגדולה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה על גיטרה אקוסטית, (יחד עם מתי מעט כמו John Lee Hooker ו Lightnin Hopkins ) ולמרות שהאחרים לא מוכרים כל כך באלבום הזה, זה בהחלט אלבום קלאסי. הספר Blues With a Feeling: The Little Walter Story – Tony Glover, Scott Dirks & Ward Gaines הוא אחד מספרי הבלוז המושקעים והמקיפים ביותר, אמנם ליטל וולטר נגן המפוחית עומד במרכז שלו, אבל הספר שמנציח כמעט כל רגע ואירוע ידוע מחייו של וולטר מגלה בעצם שמדובר במשהו מקיף מאוד. ספר קלאסי ללא ספק.
