קראתי בבלוג העונג אודות נושא הרדיו. מעל הכל כמובן מרחפת השאלה של הרדיו בעידן האנטרנט, בכתבה בעיתון הארץ הכותרת די מפוצצת: "עלייתו השמימה של העורך המוסיקלי". הכותב הציג בפיסקה הראשונה את הבעייה של הטכנולוגיה החדשה מול הישנה, ועבר בפיסקה השנייה לקבוע כי בישראל "מתברר שרוב הציבור עדיין מבקש להיאחז במדיום הישן, המוכר והטוב – הרדיו. מאזינים רבים יבחרו להיצמד אליו, במכונית או בבית, כדי להתעדכן בשידורי אקטואליה ואחרים יקשיבו לרדיו כדי לשמוע גם בפעם המי יודע כמה את אותם עשרה להיטים שנכנסו לרשימת השידור השבועית. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר, אבל לציבור יש כנראה קצב משלו, אטי יותר. גם אם בבלוגים בחו"ל וגם בארץ מתרבים הקולות המביעים ספק בנחיצותם של קובעי הטעם המסורתיים דוגמת העורכים המוסיקליים, יש להם עדיין חשיבות רבה."
צריך להבין שלציבור בישראל אין בכלל את הדילמה לבחור! הזמינות של הרדיו, למשל בנסיעה במכונית, היא גבוהה מאוד בעוד הזמינות של האנטרנט במכונית היא כיום נמוכה מאוד. כאשר אדם נוסע ברכב, בייחוד בישראל שיש טירוף חדשות כל שעה עגולה עם מיבזקים כל רבע שעה, ומקבץ חדשות כל מחצית השעה, דבר שקשה להאמין שקיים במקומות אחרים בעולם, הסבירות שהוא יאזין לרדיו בשלב מסויים היא גבוהה בהרבה מאשר יגלוש באנטרנט תוך כדי נסיעה! כמובן שבעתיד המצב עשוי להשתנות.