סיכום השנה בג'אז הישראלי תשס"ח

בתום השנה שעברה סברתי שהג'אז הישראלי הגיע לשיאו ושעשויה להיות נפילת מתח מאותו שלב. אבל הג'אז הישראלי שמר דווקא על רמות גבוהות ולא נפל. שלושת הדורות של הג'אז הישראלי, המייסדים, הוא הדורות של ראשוני הג'אז, הדור של ניו-יורק, הוא הדור בין השאר של ימינו מאז הסצנה הישראלית בניו-יורק מזינה את הג'אז הישראלי, ודור הביניים שהוא כל הללו שלא שייכים לאחד הדורות שהזכרתי, כל הדורות הללו הפיקו השנה מופעי ג'אז מוצלחים.

דור המייסדים מילא הופעות באילת ויוצא כעת לדרך במופע שבו יספרו ראשוני הג'אז על הימים הטובים של הג'אז הישראלי בתחילת דרכו. בפסטיבל הג'אז של תל אביב היה מופע בלתי נשכח של הצדעה לז'אק סאני שבו הפגין הדור הזה שעדיין יש בהם הרבה מוזיקה. דור הביניים גם הוא מנצל את התקופה הטובה של הג'אז בישראל. אלברט בגר ממשיך להיות תופעה של אנרגטיות, ואילן סאלם משתף פעולה עם אמן בינלאומי לראשונה. להמשיך לקרוא סיכום השנה בג'אז הישראלי תשס"ח

שורשה של בעייה – הבוגי ווגי וקריסת הכלכלה האמריקאית

בתחילת שנות החמישים ספג הג'אז מהלומה. עד אז היה הג'אז מוזיקה פופולרית מאוד. מצעדי הלהיטים כללו אמני ג'אז במקומות המובילים. הרכבי ביג בנד היו נדרשים וסגנונות ג'אז אחרים כמו ביבופ היו האוואנגרד, כלומר הג'אז שלט בכל הקשת של הקהל. מקורו של השינוי מגיע דווקא ממוזיקה שהיתה מאוד קשורה לג'אז, הבוגי ווגי.

סגנון הבוגי ווגי הוא הסגנון שאחראי על חלקים רבים של המוזיקה בארה"ב. ראשית הסגנון בתחילת המאה בטקסס. בשנת 1916 פורסמו התווים לקטע New Orleans Hop Scope שהובא לניו-אורלינס על ידי האחים תומאס, בניהם של ג'ורג' תומאס שהיה אחד מראשוני נגני הבוגי-ווגי. קלארנס וויליאמס, ג'ימי בליית' ונגני ג'אז אחרים התעסקו ושילבו את הסגנון לתוך הג'אז באמצע שנות העשרים, אבל הדבר האמיתי הגיע כשהגיעו נגני הבוגי-ווגי האותנטים מטקסס, Charles "Cow Cow" Davenport ו Clarence "Pinetop" Smith שהפיצו את הבשורה. להמשיך לקרוא שורשה של בעייה – הבוגי ווגי וקריסת הכלכלה האמריקאית

לבונטין 7, סאם יהל 22 בספטמבר 2008

רק לאחר שהגעתי ללבונטין 7 והתבוננתי בתוכניה, הבנתי שהתבלבלתי לחלוטין בשעות המופעים של הפסטיבל הדו-יומי של לבונטין 7. משום מה חשבתי שהתאריך, 22, הוא השעה של המופע הראשון. זה היה נראה ככה ואני שלא ממש קראתי לעומק אלא רק הכותרת "אבי לייבוביץ 22" לא הבחנתי שהיה רשום שעה 20:30. התוצאה היתה שכשהגעתי המופע של לייבוביץ' היה בעיצומו ולא נותר לי אלא להמתין למופע השני של סאם יהל.

במהלך ההמתנה ראיתי את אחד היתרונות הגדולים של לבונטין, כאשר זוג מאוד נחמד בחור ובחורה שהגיעו התקדם לכיווני. "מי מופיע פה?" שאל הבחור. "סאם יהל", עניתי. "זמר?" שאל האיש. "קלידים" הסברתי. "ומי עוד מופיע?" שאל בתקווה האיש. "הנה", הצבעתי על הפלקט חוצות הקטן שהראה את כוכבי  הפסטיבל. "זה סאם יהל הקלידן, וזה גלעד הקסלמן הגיטריסט. זה ג'אז וזה אינסטרומנטלי, אין זמר". להמשיך לקרוא לבונטין 7, סאם יהל 22 בספטמבר 2008

אפטאון דאונטאון 19 ספטמבר 2008 גלעד הקסלמן

עם פתיחת שנתה השנייה של אפטאון דאונטאון בגבעתיים אפשר כבר לראות שיש למסורת הזאת מקום: במופע האחרון של שנה שעברה היה האולם שבו יש מקום ל 180 מקומות ישיבה, שליש אחד מלא ושניים ריקים. במופע הפותח של העונה הזאת האולם כבר הכפיל עצמו, והיו בו שני שלישים מלאים ואחד ריק. בקצב הזה בשנה הבאה יהיה מלא, וכנראה שיש איזושהי תקופה שלוקח לציבור להתרגל. ואכן, הציבור מתחיל להתרגל לכך שיש לישראל היום שפע של אמנים שמקורם בישראל, שפועלים בתחום הג'אז, ושמגיעים לתוצאות טובות והופכים להיות בינלאומיים.

בפסטיבל הג'אז האחרון באילת, המופעים של הישראלים היו מלאים, 1000 איש לערך למופע קטן, כשהמופע של 60 שנות מדינה משך כמות גדולה יותר שצבאו על השטח הקטן שהוקצה, ויותר מ 1500 איש צבאו על המופע של אבישי כהן שהיה אחד המופעים הכי מלאים של הפסטיבל, כשהוא על תקן של מופע זר מבחינת תפוסה. הישראלים אם כן, מתחילים להבין שהג'אז הישראלי מצוי בתקופת שיא שלא היתה לו בכל זמניו, היו בישראל ג'אזיסטים טובים כבר בראשיתו, אבל היום יש שפע שלא נודע לפני כן, אמנים ישראלים שמשתלבים כמעט בכל הזירות בנות זמננו שיש לג'אז להציע: חופשי, בופי, מוזיקת עולם, פיוז'ן, אירופי, כל הדברים הללו ישנם ישראלים פעילים ומצליחים.  להמשיך לקרוא אפטאון דאונטאון 19 ספטמבר 2008 גלעד הקסלמן