סיכום השנה בג'אז הישראלי תשס"ח

בתום השנה שעברה סברתי שהג'אז הישראלי הגיע לשיאו ושעשויה להיות נפילת מתח מאותו שלב. אבל הג'אז הישראלי שמר דווקא על רמות גבוהות ולא נפל. שלושת הדורות של הג'אז הישראלי, המייסדים, הוא הדורות של ראשוני הג'אז, הדור של ניו-יורק, הוא הדור בין השאר של ימינו מאז הסצנה הישראלית בניו-יורק מזינה את הג'אז הישראלי, ודור הביניים שהוא כל הללו שלא שייכים לאחד הדורות שהזכרתי, כל הדורות הללו הפיקו השנה מופעי ג'אז מוצלחים.

דור המייסדים מילא הופעות באילת ויוצא כעת לדרך במופע שבו יספרו ראשוני הג'אז על הימים הטובים של הג'אז הישראלי בתחילת דרכו. בפסטיבל הג'אז של תל אביב היה מופע בלתי נשכח של הצדעה לז'אק סאני שבו הפגין הדור הזה שעדיין יש בהם הרבה מוזיקה. דור הביניים גם הוא מנצל את התקופה הטובה של הג'אז בישראל. אלברט בגר ממשיך להיות תופעה של אנרגטיות, ואילן סאלם משתף פעולה עם אמן בינלאומי לראשונה.

ובדור הצעיר גם שם יש התרחשויות רבות, אמנים כרע בר-נס ואבי לייבוביץ יוצאים בהרכבים חדשים שבהם הם יכולים להציג תפיסות חדשות הקשורות לג'אז הישראלי. וכמובן החדשות הכי גדולות של השנה בג'אז הישראלי הן שהאמן המוביל של הג'אז הישראלי בשנים האחרונות, הבאסיסט אבישי כהן, פונה אל עולם הפופ והרוק הישראלי עם אלבום חדש.

ההרכב של אבישי כהן מציג שדרוג מוצדק מאוד במעמדו של הקלידן שי מאסטרו. מאסטרו הוכיח ורסטליות רבה בסגנונות השונים. מבין הפסנתרנים הישראלים נראה כי מאסטרו השנה בלט, ענת פורט גם היא פעילה מאוד, אבל שנה לפני כן עשתה את הפריצה הגדולה שלה. גם איתמר דוארי עשה צעד קדימה השנה ויש כבר צליל מאוד טיפוסי להרכבים בהם הוא משתף פעולה, והשילובים שלו עם מתופפים כרע בר-נס ומרק ג'וליאנה מוצלחים ביותר. רע בר-נס ושי זלמן המתופפים המובילים ואפשר לשים לב להתקדמות של המתופף הצעיר אמיר ברסלר.

 מבין הגיטריסטים מרשים מאוד יותם זילברשטיין, שיש לו מגע זהב בגיטרה והוא הגיטריסט הישראלי ששיכנע אותי ביותר. אלא שגלעד הקסלמן שגם הוא גיטריסט מוכשר מאוד הראה ערך נוסף שיש לו, כתיבת חומרים מעולה, זילברשטיין שכיכב בהרכב "מפרום" בפסטיבל אילת היה חלק מהרכב מלא במקוריות שמתפקד כהרכב, הקסלמן הוא מוזיקאי מהסוג שרוצה לכתוב וליצור דברים ויש לו כבר הצלחות מוכחות בתחום.

מבין הנשפנים היו רבים ששכנעו אותי השנה. מלבד אלברט בגר ואילן סאלם שכבר כתבתי עליהם, אפשר לציין כמובן את דניאל זמיר שהשנה עומד בסימן של התחברות למוזיקה ישראלית ושיתופי פעולה שונים. קשה לדעת אם הוא התקדם או דרך במקום השנה, אך בכל אופן הוא עדיין הסולן הכי חשוב בג'אז הישראלי, מבחינת ההישגים שכבר השיג,  גם אם השנה נראה היה שהוא פחות דומיננטי. איתי קריס ואיתמר בורוכוב גם הם שיכנעו אותי בהרכב של "מפרום" כסולנים מצויינים כבר היום ועתידם לפניהם.

מבין הבאסיסטים כמובן שאבישי כהן הוא מעל כל השאר, אך יש כמובן רשימה של באסיסטים מוכשרים אחרים שנמצאים בצילו של כהן. לצערי לא הספקתי לראות הרבה מהללו שנחשבים למאוד מוכשרים כמו עומר אביטל ואחרים ככה שאני לא יכול לחוות דעה, מבין השאר לא ראיתי התקדמות משמעותית של אף באסיסט במופעים שהייתי, אם כי לא חסרים באסיסטים מעולים, כמו גלעד אברו למשל שצבר השנה נסיון אדיר.

כמובן שיש עוד הרבה דברים טובים נוספים בג'אז הישראלי, מהזמר רביד כחלני ועד הסקסופוניסט שאולי עינב, ויש רבים וטובים אחרים שאולי לא ראיתי או שכחתי, תמיד זוכרים את ההתרחשויות האחרונות יותר מאשר תחילת או אמצע השנה וזה יכול בהחלט להפוך את זה לפחות אובייקטיבי ואמין, כמו גם מספר המופעים שראיתי בהחלט מוגבל, אך בכל אופן זוהי ההתרשמות שלי, בתקווה שהשנה הבאה בג'אז תהיה טובה כמו זאת ושנמשיך לראות שורה של ג'אזיסטים ישראלים מתקדמים ושאני אוכל כמו השנה לומר בודאות שיש רבים וטובים שפספסתי ולא ראיתי.

תודה על שנה מצויינת, ושתהיה שנה טובה גם השנה הבאה בכל המובנים.