בלוג חדש לסקירות אלבומי ג'אז ישראלי
מצאתי בלוג חדש לסקירות אלבומי ג'אז ישראלי (זה לא היה קשה למצוא כי לינקקו את זה בתפוז). אחד היתרונות שהניתוחים דווקא באנגלית מעניקים שלא קורה בסקירות עבריות, כשזה באנגלית זה מכניס את הג'אז לקונטקסט העולמי ואפשר להשוות בקלות לסקירות אלבומי ג'אז בינלאומיים. כמובן שזה לא הפעם הראשונה שיש סקירות כאלו של אלבומי ג'אז של אמנים ישראלים באנגלית, אבל אפשר לשבח את הבלוגיסט העלום על הרעיון. כהערת אגב, זה שכתבתי על הבלוג זה לא אומר שאני מסכים עם כל מה שנכתב שם, אבל הכותב עצמו מראה בקיאות ומיומנות וזה מה שחשוב. הייתי רוצה לראות שם סקירה של מעגל רחב יותר של אמנים, ולא אותם שמות כל הזמן, בנוסף יש אלבומים שנכתב עליהם ממש בקצרה כמו האלבום של דניאל זמיר, ואלבומים של הלייבל 972 נראה כאילו הכותב רצה לסיים מהר ולא הקדיש מספיק זמן לברר באמת מה קורה שם. חסר גם מערכת ציונים. בלי קשר, אני עומל על פרוייקט משלי של הסקסופוניסטים הישראלים של היום פרוייקט שלוקח זמן עכב הצורך לרכוש אלבומים רבים ולהאזין להם.
מלך הרוקנרול הראשון פטס דומינו
רשימת 200 האלבומים הגדולים של הרוק באמזון
אתר הקניות המכוון אמאזון מפרסם את רשימת 200 האלבומים הגדולים של הרוק, רשימה שתרמו לה מומחים בתחום. מי שנכנס יכול כמובן לצפות בקטעי וידאו (וידיואים) של מבחר מצומצם מהלהקות והאלבומים המדוברים, Bruce Springsteen, N.W.A, Pet Shop Boys, Oasis,Radiohead,David Bowie,Smashing Pumpkins, Janet Jackson וכדומה. הרשימה עצמה כוללת כמובן גם מספר מצומצם של אלבומי ג'אז וכדומה אבל הרוק שולט בגדול, ולא בכדי, כאשר מארגני הרשימה הם עסקני רוק.
זה נסיון מעניין של אמזון לבנות רשימת מועדפים ע"פ המלצות מומחים, כאתר מכוון הנותן שירות למאות אלפי אלבומים ומסייע במכירתם הרשימה המוצגת מהווה יותר מהמלצה לאלבומים המדוברים, ואפשר לראות את הטוקבקיסטים מתוכחים סביב הנושא רבים מהם זועמים על אמזון ועל הרשימה. אמזון הוא אתר אמין ומשובח בדרך כלל, ודווקא והרשימה הזאת לא מוסיפה לו נקודות זכות.
היכל התהילה של הבלוז 2007
יסוד הבלוז הכריזו על האמנים והאנשים שיכנסו להיכל התהילה של הבלוז בשנת 2007. היכל התהילה של הבלוז לא זוכה להיות חשוב במיוחד כמו היכל התהילה של מוזיקת הרוקנרול או הקאונטרי, אבל בכל זאת יוצר עניין מסויים. בשנים האחרונות מוכנסים אנשים בסיטונות להיכל התהילה מה שמקהה את העוקץ שלו מצד אחד ומצד שני מגדיל את החשיבות שלו. ובכל זאת יש הרבה צדק בבחירות של האמנים והאנשים הללו.
Dave Bartholomew די אלמוני מחוץ לעולם הבלוז, לעומת זאת ד"ר ג'ון מפורסם הרבה יותר. אבל מי שבאמת טוב שהוכנס הוא Eddie “Guitar Slim” Jones אחד מהארכיטקטים של הגיטרה המודרנית החשמלית. בשנת 1953 הוא נכנס לאולפן והקליט את The Things I Used To Do, כשהפסנתרן שלו הוא לא אחר מאשר ריי צ'ארלס. השיר הפך ללהיט ענק, ב-30 בינואר 1954 הוא קפץ למקום הראשון במצעד האר.אנ.בי שם שהה לא פחות מ-14 שבועות! הסגנון החדשני של גיטר סלים השפיע על האמנים שבאו אחריו.
Sister Rosetta Tharpe גם היא די מפורסמת. הסיבה היא שהיא לא הסתפקה בבלוז אלא עסקה גם בגוספל ומוזיקת פולק מה שהרחיב את ההכרה בה. בנוסף אפשר לראות את שורת השירים שהוכנסו להיכל, Hideaway של פרדי קינג שרשום באתר של בילבורד כשיר ה R&B מספר 3 של השנה כולה ב 1961, I Pitty The Fool של בובי בלנד, כמו גם Death Letter של סון האוס. האלבום Angola Prisoners’ Blues בכיכובם של מספר אשפי בלוז מלואיזיאנה גם הוא נכנס, מה שחשוב לזכור זה שמככב באלבום הזה Robert Pete Williams שהוא נגן בלוז שפרץ את הדרך הגדולה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה על גיטרה אקוסטית, (יחד עם מתי מעט כמו John Lee Hooker ו Lightnin Hopkins ) ולמרות שהאחרים לא מוכרים כל כך באלבום הזה, זה בהחלט אלבום קלאסי. הספר Blues With a Feeling: The Little Walter Story – Tony Glover, Scott Dirks & Ward Gaines הוא אחד מספרי הבלוז המושקעים והמקיפים ביותר, אמנם ליטל וולטר נגן המפוחית עומד במרכז שלו, אבל הספר שמנציח כמעט כל רגע ואירוע ידוע מחייו של וולטר מגלה בעצם שמדובר במשהו מקיף מאוד. ספר קלאסי ללא ספק.