בילי הולידיי

גדולת זמרות הג'אז אמרה פעם : "אמא ואבא היו סה"כ זוג ילדים כשהם התחתנו. אבא היה בן 18, אמא בת 16, ואני הייתי בת 3 שנים". בגיל 6, הולידיי כבר יצאה לעבוד.

בשנת 1933, ג'והן המונד, אחד ממגלי הכשרונות הגדולים של המאה גילה אותה. באותה שנה הוא הספיק לסדר גם לבסי סמית' האלילה וההשפעה הגדולה של בילי הולידיי, וגם לבילי הולידיי הזדמנות להקליט. זו היתה למעשה השנה שבה העבירה בסי סמית' את השרביט לבילי, ההקלטות האחרונות של בסי האגדית לעומת ההקלטות הראשונות של בילי הולידיי, האגדית גם היא. השאר היסטוריה, תוך כמה שנים עבדה הולידיי עם כל הגדולים, עד שהפכה להיות מספיק גדולה בשביל להיות הגדולה מכולם. השירה שלה כמו הדמות שלה נותרו של האישה שלא היתה לה ילדות, ילדה שהיתה אוכלת, ישנה ונושמת את הבלוז במלוא הטעם שלו. קולה המופלא הכיל בתוכו את כל זאת ועוד. הולידיי הלכה לעולמה ממחלה קשה וממאירה בגיל 44.

באד פאוול

באד פאוול נחשב היה לגאון בפסנתר הג'אז כבר בגיל 20. הבעייה העיקרית היתה שבאותה שנה הוא פגש את המשטרה כשהיה קצת שתוי. התוצאה היתה שהוא הוכה באכזריות ע"י השוטרים, מכות שלא התאושש מהן לעולם. לאחר שהוכה באמצעות בקבוק בראשו בתגרת בארים, פאוול סבל מבעיות נפשיות ופיזיות ונדד מבי"ח לבי"ח בלי יכולת לשפר את מצבו.

בתי החולים הפסיכיאטרים הפכו אותו בטיפולים נסיוניים בשוק חשמלי לנכה לחלוטין ריגשית ופיזית, אך הדבר לא שינה מבחינת העוצמה שלו, פאוול היה מוכשר מספיק בשביל שיכתוב את הביבופ בצורה שבה ההיסטוריה קוראת אותו, אלמלא הבעיות הקשות שליוו אותו היה קשה לדעת היכן זה היה נגמר, בפשטות ברור היה לכולם כמעט שפאוול הוא המרכז של הפסנתר, מי שמוביל אותו למחוזות הבאים שלו, מי שמנגן היום את המוזיקה של המחר. אין ספק שבעיות האלכוהול של פאוול ליוו אותו כל חייו ברגעים העצובים ביותר שעברו עליו, אבל קשה לחשוב על ג'אזיסט גדול אחד שלא העריץ את היכולות שלו. מותו של פאוול ב 1966 היה גם במידה רבה הזמן שבו נוגן אקורד הסיום של התפתחות הביבופ. באופן סימלי, ענק הפסנתר, מי שהיה ממולידי הביבופ, מת בדיוק בזמן שהביבופ הפסיק להתפתח.

סול דרומי, בלוז צפוני

אחד הסגנונות הייחודיים בבלוז נקרא דווקא Southern Soul, או סול דרומי. הסגנון הוא אחד האחרונים החיים שמבוסס מאוד על בלוז. הסגנון נוצר כתוצאה של סגנון ה-Blues-Soul שבשנות השישים פרץ והיה למאוד מצליח בקרב אפריקאים-אמריקאים. אמנים כמו Bobby Bland, B.B. King, Little Milton, Albert King ועוד רבים אחרים הפכו את הסגנון לסגנון הבלוז המוביל בקרב האפריקאים-אמריקאים, הסגנון היה מספיק חזק בשביל שיווצר ממנו תת-סגנון מודרני.

בגליון האחרון של המגזין Living Blues התייחסו לכך שהסגנון הזה נדחק דווקא בקרב חובבי בלוז מסורתי במשך השנים לטובת דברים אחרים שורשיים יותר, ובכך פוספס הקשר של חובבי הבלוז עם המשך ההתפתחות של המוזיקה.

milton-1.jpg
מאבות הסגנון, מילטון הקטן: הלך לעולמו לפני כשנה
לסגנון יש אתר ותחנת רדיו אנטרנטית , סול דרומי , הנותנת מענה להללו שרוצים להיחשף לסגנון.

מה זה ביקסינג, או לבקסס

מלקולם שואו מכניס ערך חדש למילון המונחים הג'אזי. במוקד הערך ביקס בידרבק האגדי, אותו אמן שבשנות העשרים היה אגדה מהלכת.המונח לבקסס במשמעו בכתבה הוא לקחת אמן כלשהו ולתפור סביבו הרבה סיפורים, שמועות, ודעות ולהציג זאת כעובדות. הכותב בחר בביקס בגלל שלדעתו התופעה נמצאת בביקס יותר מכל אחד אחר. הוא מציין שמות כמו רוברט ג'ונסון הבלוזיסט, בסי סמית', בילי הולידיי צ'ארלי פארקר, צ'ו ברי כדוגמאות.ביקס בידרבק עדיין ממשיך להיות דמות שנויה במחלוקת כיום, אוהדיו רואים בו לא רק את אחת האגדות של שנות העשרים אלא גם מי שההשפעה שלו על ג'אז היא כה עמוקה שאף סגנונות כמו Cool Jazz החלו מההשפעה שלו. מתנגדיו פחות מחמיאים לו. לא נותר אלא לשים איזה משהו נחמד של ביקס ברקע…

 

bix.jpg