מחבר: Mr. Whale

מיילס דייויס הכריז ב 1975 אודות מותו של הג'אז. חלק מאוהדי הג'אז חשבו כך עוד לפני כן, ומיילס רק אושש את שחששו ממנו, לאחרים היתה זו מכה קשה, בעיקר כאלו שהאמינו שסגנון המוזיקה החדש ששילב ג'אז ורוק, הפיוז'ן, שפרץ בסוף שנות השישים הוא הוא הג'אז החדש, ואילו כאשר מיילס, שבמקרה היה אבי הסגנון הבלעדי , הכריז את ההכרזה הזו מוזיקאים אלו היו די מתוסכלים משום שראו עצמם כג'אזיסטים לכל דבר והנה כעת הגורו שלהם פוסל את דרכם כחלק מהג'אז.

למרות העוצמה של דבריו של מיילס דייויס, המחלוקת נותרה במשך השנים ומעטים ניסו אם בכלל לחקור זאת לעומק. אבל יש חדשות מעניינות בנושא, מחקר חדש בנושא עשוי לגלות למתעניינים פרטים חדשים.

עם סיומו של חודש יוני, אפשר לחזור מעט אחורה בהיסטוריה. היום לפני 84 שנים היה הרגע הראשון שבו להקת ג'אז שחורה מניו-אורלינס הקליטה ג'אז. להקתו של Kid Ory היתה להקה מוכרת וחשובה בניו-אורלינס של התקופה, הבעייה של האפריקאים-אמריקאים בדרום היתה להתחיל להקליט, בעוד להקות ג'אז לבנות היו כבר במשך 5 שנים לפני כן מקליטות תחת כותרת הג'אז, דווקא ה"צבעוניים", השחורים והקריאולים שהיו החלק הארי ביצירת המוזיקה הזו נאלצו להמתין לתורם.

וכשזה הגיע, פרצה לעולם מוזיקה מוקלטת מדהימה, המשיכה להתפתח מאז ועד 1967, 45 שנים מדהימות ורק לחשוב מה היה קורה אלמלא אורי הוקלט אז, ייתכן שאף להקה שחורה לא היתה זוכה להקליט ואז הג'אז השחור לא היה מונצח. ייתכן ורבים מגדולי הג'אז בשנות הארבעים והחמישים בכלל לא היו עוסקים בג'אז! שלא לדבר על המוזיקה המדהימה של אורי וחבריו לשנות העשרים והשלושים !

להקת הג'אז הקריאולית המקורית של קיד אורי

למרבה המזל אורי כבן תערובת ("צבעוני") היה יחסית בהיר עור וייתכן שזה הציל את המצב עבורו ועבור המוזיקה.

פסטיבל הג'אז באילת

הפסטיבל ה-20 ייצא לדרך השנה עם 20 הרכבים מהארץ והעולם. הפסטיבל שממשיך להצליח ולהיות הפסטיבל היחיד בישראל שהוא מוערך ומוכר בעולם, סבל מבעיות בשנה שעברה שגרמו לשינוי חלק מהצוות המקצועי שמנהל אותו. השנה העשרים מהווה מבחן לפסטיבל המוערך הזה , השאלה העיקרית האם הוא איבד את הקסם שלו עקב אירועי השנים האחרונות או שלא. הפסטיבל מביא דברים שחלק מהם אינו ג'אז ממש אלא סגנונות נילווים, מה שמוסיף לו קסם וקהל.

מעניין יהיה לעקוב אחרי הפסטיבל גם משום שבשנים האחרונות צצים פסטיבלי ג'אז במקומות אחרים בארץ שבונים לעצמם קהל ומוניטין : גבעתיים, ירושלים, קיסריה , ת"א ומצפה רמון הם חלק מהשמות שהולכים על זה, ובעוד אילת הוא הדוב הענק והחזק,מעניין יהיה לראות האם אירועי שנה שעברה פצעו אותו, או שמא הוא סה"כ הזרים דם חדש והבריא.

ושוב רוג'ר ווטרס. פינק פלויד אולי היו להקה גדולה ומשפיעה בעבר אבל מה הקשר לדבר שהגיע לישראל להופעה לפני כמה שבועות? עבורנו הישראלים כמובן שכל הזדמנות לפגוש אחד מהגדולים בכל תחום שהוא, הזדמנות כזו נחשבת למבורכת ויהללו אותה בכל עיתון אבל במקרה הזה למרבה הצער איבדו את העשתונות. צר לי להודיע לכל הללו שנסעו שעות ארוכות הלוך וחזור, ההופעה הזו של ווטרס היא שולית וחסרת כל חשיבות שהיא למעט אם נהנתם עצמכם בהופעה.

וכאן נשאלת השאלה האם בשביל זה צריך לסוע למדבר בפקקים , חבל שלא חשבו לשים מסך בת"א להופעה (בתשלום אפילו) ככה היו יכולים לשבת בניחותא ולראות את ההופעה כמו שצריך (כולל לראות את האמן ולהקתו מנגנים). הציון לרוג'ר ווטרס על ההופעה חסרת ההשראה שלו הוא כמו מידת האור שמגיעה לצד האפל של הירח. אילו ווטרס היה טורח להסתובב ולהסתכל אולי היה רואה את הצדדים החשוכים שיש בו. בדיוק כמו הירח, שאילו היה טורח להסתובב היה מאיר את כל חלקיו לפרקים.