לאחרונה נשאלתי לגבי המוזיקה של ימינו ומה יכול להיות העתיד שלה. כמובן שאין לי יכולת לנבא את העתיד אבל אני יכול להביע דעה לגבי דברים שעשויים להתפתח במוזיקה. וזה בעצם הרעיון לחקור את ההתפתחויות של המוזיקה בעבר, ולנסות למצוא התחלות היום שיכולות להתפתח בעתיד. הכלי העיקרי לנסות ולדון בדבר שכזה הוא בעצם לשאול את השאלה, מה המבנה ההתפתחותי הכללי של המוזיקה. הבעייה במוזיקה ובאומנות בכלל היא שכל ההגדרות טובות עד שמגיע מישהו ושובר את המוסכמות. אבל עד שזה קורה, אפשר לדון בחלקים השונים של החברה שמרכיבים את המוזיקה וביכולת שלהם לקדם אותה. ראשית הייתי רוצה להפנות לכתבה "שיר השרירים" מתוך פורטל "הגורם האנושי" ולכתבה "איך שומעים מוזיקה ומה זה עושה לנו". שתי הכתבות נכתבו ע"י ד"ר דינה ראלט.
ציטוט: "השימוש בצילומי מח של אנשים המקשיבים למוסיקה מהמאה ה- 18 עזר לחוקרים מאוניברסיטת סטנפורד להבין איך מסווג המח את עולמנו הכאוטי. החוקרים הראו כי שמיעת מוסיקה שייכת לאיזור המח האחראי על תשומת לב והמעניין היה שמירב הפעילות במח (אירגון מידע) התרחשה דווקא בזמני השקט שבמהלך קטעי המוסיקה. בזמן הקונצרט תשומת הלב של המקשיב נודדת אבל במעברים בין הקטעים, בשקט, תשומת הלב נעצרת. לא נראה שהמלחינים חשבו על זה, אבל ההקשבה לקטעי מוסיקת הבארוק שהולחנו לפני 200 שנה, עזרה בעצם למח לנתב מידע. המעבר בין קטעי המוסיקה חידד את יכולת ריכוז תשומת הלב והיה משולב בציפייה לקטעי המוסיקה הבאים על פי מבנה המוסיקה." להמשיך לקרוא גילויים מגולמים במוזיקה #1