להקת האבנים המתגלגלות ובכלל שורשי הרוק הקלאסי לא ידועים בארץ. הלהקה עברה קריירה ארוכה שבעצם נמשכת עד ימינו, קריירה שתחילתה בראשית שנות השישים כאשר Mick Jagger הפך להיות סולן להקת Blues Incorporations, להקה שהיתה בנויה מתחנת רכבת של אמנים עד שהתייצבה והפכה להיות The Rolling Stones בשנת 1962. בעוד ג'אגר ולצידו Keith Richards הם הידועים יותר בלהקה, בתחילת דרכה משקלם היה קטן יותר מאשר בהמשך, ומי שהיה המוזיקאי המוכשר ביותר של הלהקה ואולי בבריטניה כולה, היה דווקא Brian Jones ששלט על מספר רב של כלי נגינה והיה יוצא דופן בכישוריו. אופיו המוזר הביא אותו בגיל 19 להפוך לאבא לשני ילדים משתי נשים שונות ובמשך הזמן לצרכן סמים ולעושה שטויות סידרתי למדי. אבל הכישרון והידע אותם השיג עוד בגיל צעיר עת היה תלמיד מצטיין היו מה שהביא אותו לרמה מוזיקלית גבוהה ולא השטויות שעשה לאחר מכן שדירדרו את יכולותיו.
הזירה הבריטית של אותה התקופה געשה, עוד באמצע שנות החמישים עם פריחת הרונרול החלו אמנים בריטיים לחפש רעיונות והשראה מאמריקה, בעיקר היה זה סגנון ה Skifle שהיה בנוי על כלים מאולתרים בהשראת Jug Bands אותם הרכבי ג'אז בלוז שהשתמשו בכלים מאוד בסיסיים ויצרו באמצעותם מוזיקה. זו היתה זירה מעניינת שהתחברה לזירות הג'אז הבריטי שהיתה כבר גדולה למדי והבלוז הבריטי שהחלה אט אט להתפתח, אבל הסקיפל היה הדבר שריתק באופן יוצא דופן את הצעירים הבריטים. בראיין ג'ונס שהיה בעל סקרנות מוזיקלית רבה הגה את הרעיון של להקת בלוז בריטית שתנגן מוזיקת בלוז במלוא העוצמה. יחד עם Charlie Watts ו Bill Wayman מיק ג'אגר וקית' ריצ'ארדס התגבשה להקה שהיתה ללהקה הראשונה ואולי היחידה בבריטניה שהצליחה לנגן מוזיקת רית'ם אנ בלוז שחורה בצורה משמעותית, וג'ונס היה מעל כולם.