להקת האבנים המתגלגלות ובכלל שורשי הרוק הקלאסי לא ידועים בארץ. הלהקה עברה קריירה ארוכה שבעצם נמשכת עד ימינו, קריירה שתחילתה בראשית שנות השישים כאשר Mick Jagger הפך להיות סולן להקת Blues Incorporations, להקה שהיתה בנויה מתחנת רכבת של אמנים עד שהתייצבה והפכה להיות The Rolling Stones בשנת 1962. בעוד ג'אגר ולצידו Keith Richards הם הידועים יותר בלהקה, בתחילת דרכה משקלם היה קטן יותר מאשר בהמשך, ומי שהיה המוזיקאי המוכשר ביותר של הלהקה ואולי בבריטניה כולה, היה דווקא Brian Jones ששלט על מספר רב של כלי נגינה והיה יוצא דופן בכישוריו. אופיו המוזר הביא אותו בגיל 19 להפוך לאבא לשני ילדים משתי נשים שונות ובמשך הזמן לצרכן סמים ולעושה שטויות סידרתי למדי. אבל הכישרון והידע אותם השיג עוד בגיל צעיר עת היה תלמיד מצטיין היו מה שהביא אותו לרמה מוזיקלית גבוהה ולא השטויות שעשה לאחר מכן שדירדרו את יכולותיו.

הזירה הבריטית של אותה התקופה געשה, עוד באמצע שנות החמישים עם פריחת הרונרול החלו אמנים בריטיים לחפש רעיונות והשראה מאמריקה, בעיקר היה זה סגנון ה Skifle שהיה בנוי על כלים מאולתרים בהשראת Jug Bands אותם הרכבי ג'אז בלוז שהשתמשו בכלים מאוד בסיסיים ויצרו באמצעותם מוזיקה. זו היתה זירה מעניינת שהתחברה לזירות הג'אז הבריטי שהיתה כבר גדולה למדי והבלוז הבריטי שהחלה אט אט להתפתח, אבל הסקיפל היה הדבר שריתק באופן יוצא דופן את הצעירים הבריטים. בראיין ג'ונס שהיה בעל סקרנות מוזיקלית רבה הגה את הרעיון של להקת בלוז בריטית שתנגן מוזיקת בלוז במלוא העוצמה. יחד עם Charlie Watts ו Bill Wayman מיק ג'אגר וקית' ריצ'ארדס התגבשה להקה שהיתה ללהקה הראשונה ואולי היחידה בבריטניה שהצליחה לנגן מוזיקת רית'ם אנ בלוז שחורה בצורה משמעותית, וג'ונס היה מעל כולם.
הסטונס שילבו את הקשיחות של הבלוז של שיקגו עם מוזיקת הרוקנרול ששלהבה את רחבות הריקודים, השירה של ג'אגר התאימה לג'ונס ולרעיונותיו במאה אחוז. לעיתים היה מספיק לג'ונס לקחת תוף מרים ולהרביץ איתו את התוספת המוזיקלית של הטיימינג המצויין שלו שהפכה את המוזיקה של הסטונס למוזיקה עם עליצות יוצאת דופן במקצבים שלא היתה קיימת באף להקה לבנה, או לצאת בליווי מפוחית רב עוצמה לשירה האיכותית של ג'אגר, או במיוחד בנגינת סלייד איכותית, ועוד כלי נגינה. ובצורה כזאת היו הסטונס של 1963-1965 כפי שמתבטא בסינגלים ובאלבומים להקת רית'ם אנ בלוז בריטית שהצליחה להפיק את המוזיקה בצורה מעל ומעבר לכל להקה בת דורם. ההבנה של ג'ונס וחבריו בבלוז ובמוזיקה איכותית וזורמת בכלל היתה הרבה יותר עמוקה משל הקולגות שלהם, היחידים שהיו ברמה דומה היו החיפושיות, שניגנו סגנון שמהר מאוד הפך למתוק מידי. ג'ונס שבגיל צעיר החל עם מוזיקה קלאסית, עבר לג'אז ומשם לבלוז, היה בעל ידע רב להנהיג את המוזיקה הטובה ביותר של בריטניה בשנים אלו, מוזיקה שהיתה בשורה הראשונה של המוזיקה האיכותית של התקופה.
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=cZ8xM83fMhU[/youtube]
האבנים המתגלגלות (1964) : כיסוי חדשני ללהיט משנות החמישים של באדי הולי
אפשר לראות בשירים הגדולים של הסטונס מהשנים 1963-5, השירים שבהם התמודדו עם חומר בלוז קשה לביצוע כמו Little Red Rooster, I Honest I Do, I'm A King Bee, כולם שירי בלוז מאתגרים, שהסטונס הצליחו להעביר את המסר הבלוזי היטב, הסטונס שמרו על רמה גבוהה בכל הביצועים. גם בבלדות, כמו Heart of Stone , הצליחו הסטונס להראות שיש להם כיוונים רבים. ושירי הבוגי-רוקנרול שלהם היו מלאי שמחה, גרסאות שלעיתים האפילו על המקור לפרקים מסויימים, Down the Road A Piece,Oh Baby,Can I Get A Witness,Little By Little. בביצוע שלהם לשיר השיקגו בלוז I Just Wanna Make Love To You הסטונס פצחו במהלך השיר בהישג מהגדולים של עולם הרוק, בקטע שהם שילבו את רעיון הסווינג, בשילוב של כניסה לבוגי מפוחית + שירה + גיטרה + תופים ביחד כמו שאפשר לשמוע מתחיל החל מ 47 שניות מההתחלה כשהרעיון להכניס את השירה לקטע הפך את העניין למלהיב במיוחד, כאשר המפוחית של ג'ונס מתאכזרת לא פחות מהסלייד שלו ב Little Red Rooster.
תענוג לקרוא על הסטונס.
מאז ה-18 בינואר, מדי בוקר ב-88FM, בין 8 בבוקר ל-10, יש תמיד פינת רולינג סטונס, שיר אחד או שניים של הרולינג סטונס.
הרשימות שלי משמחות את לבי מאוד.
תודה
הרשימות ש-ל-ך
לא "שלי".
הרשימות ש-ל-ך
משמחות אותי מאוד.