אחרי בערך חודש שהייתי די חולה אני מתחיל עכשיו אולי ממש להבריא ומרגיש כבר טוב יותר, ובמשך הזמן הזה היה לי כל כך הרבה דברים לכתוב ולא היה לי אנרגיה מספקת. עכשיו אני מקווה שאני אוכל להשלים את החסר, כמובן לאט ובזהירות. העניין דחה משמעותית תוכניות לפתיחת האתר שאני מתכנן אבל לא ביטלו תוכניות אלו. בנוסף אני צפוי לכתוב על נושא עולם הרפואה, עולם המחשבים, האנטיליגנציה האנושית, וסדרה על מולטיאנסטרומנטליסטים בג'אז גם אני מתכונן לכתוב.
בנושא וירטואוזיות מול ריבוי-כלי-נגינה אני יכול להקדים ולומר שהכיוון הוא השינוי שחל בגישה כלפי השליטה והשימוש במספר כלי נגינה באמצע שנות החמישים בג'אז, שהוא אפילו רלוונטי יותר בימינו, לעומת התפיסה של הוירטואוז. בין השאר אני אכתוב על אמנים כמו לוני ג'ונסון, אריק דולפי, רולנד קירק, ואחרים בנושא השינוי התפיסתי הזה.
בנוסף אני מתכנן לכתוב עוד כמה דברים על כלי נגינה בג'אז ולהשלים כמה דברים מהעבר ובקיצור אני חוזר בקרוב לכתיבה מלאה בבלוג + כמובן שבשלב מסויים האתר הנוסף ייפתח.
אבל קשה לא להתייחס לסיבות לקריסת מיקרוסופט שאנחנו חוזים בה. הטעות הגדולה של מיקרוסופט שכבר כתבתי עליה היא שמיקרוסופט לא מבינה ולא יודעת להתייחס ללקוח כאל המרכז. מיקרוסופט מייצרת מוצרים ומוכרת אותם כמו מפעל. המוצרים שלה אינם ייעודיים ואינם מודולים, אינם פריקים לגורמים. מי שרוצה מערכת שעליה יהיה סרווב עבור אתר אינטרנט, יכול לבדוק פתרונות בלינוקס שייצרו לו מערכת שבנויה אך ורק בשביל הייעוד הנדרש לו, בעוד מיקרוסופט בעצם יציעו לו איזושהי מערכת קיימת שלא ניתנת לפירוק שאחד הפונקציות שהיא ממלאת היא הפונקציונליות שהלקוח צריך.
הפונקציות הנוספות לא מעניינות את הלקוח, ואף מזיקות לו: הן דורשות ממנו כוח יותר מיומן שיתפעל את זה, יותר אבטחה, יותר פיצ'רים שעליו לחסום. במערכת כמו לינוקס למשל, ניתן לא להתקין מה שאין בו צורך ובזה נגמר העניין. בנוסף, המערכת המבוססת ווינדווז תשתה יותר משאבים עבור כל הצרכים הללו.
לכן מייקרוסופט לא יכולים להתמודד עם חברות אחרות, ועצם זה שבתחום מערכות ההפעלה יש להם עדיין מה לומר זה מתוך מסורת ומתוך דברים נכונים שהם עשו לפני שנים, אבל התפיסה המיושנת שלהם מפסידה ואם לא יעברו להבין את הנושא העיקרי שאומר שהתפיסה הנכונה זה לא מכירת מוצרים ללקוח אלא מתן פתרונות ענייניים ללקוח, כל עוד מיקרוסופט לא יבינו את זה הם ימשיכו בהתרסקות שלהם.