גלגל"צ

עמיר בניון היה דמות שנויה במחלוקת בעבר, התנגד להתנהלותה של תעשיית המוזיקה ובמשך השנים נראה כי בעוד  הוא ממשיך להיות נחל לא אכזב של מוזיקה מלאה במקוריות, תעוזה וחיוניות, בעוד המוזיקה שהוא מייצר נותרת רחוקה מנוסחאות ושבלוניות המאפיינות רבדים רבים בזרם המרכזי, ובכל זאת זכה לכל אורך השנים מאז שהתגלה בסוף שנות התשעים ועד היום לפופולאריות רבה ואהדת הקהל, כמו גם כישרונו והמוזיקה המורכבת שהציג הוכרה על ידי הקהל מבלי שהיה לו צורך לחפש מכנה משותף נמוך או להקריב את יצירתו על מזבחות של תעשיית הבידור הישראלית.

[youtube width="480" height="390"]http://www.youtube.com/watch?v=VTeJ2Zirs7E[/youtube]

כשאת עצובה – רגע נדיר במוזיקה הישראלית

הכתבה שנכתבה על ידי שי להב היא זו שארצה להתייחס אליה. בייחוד הנקודה על גלגל"צ.

כותב להב

אז איך אתם אוהבים את העמיר בניון שלכם? האם אתם מעדיפים את המטיף בשער, הדרשן הקולני שנהנה לשחוט כל פרה קדושה שנקרית בדרכו? (השבוע זו גלגלצ, נגדה טען כי היא מחרימה אותו מסיבות פוליטיות).

גלגל"צ אינה פרה קדושה ואינה קדושה כלל וכלל. גלגל"צ זו תחנה שחוקיותה מוטלת בספק, היא ממומנת על ידי משלם המיסים במס כפול, פעם אחת באמצעות צה"ל מתוך תקציב הביטחון, ופעם שנייה על ידי משרד התחבורה באמצעות הרשות לבטיחות בדרכים. לא רק שמס כפול ומפוקפק מבלי שמשלם המיסים יכול לשלוט עליו או אפילו לקבל מידע על אופי התיקצוב, התחנה עוסקת ברשימות שידור וככל הנראה עובדת עקב בצד אגודל עם תעשיית המוזיקה (שעוסקת בעיקר בבידור זול ולא באמת במוזיקה) הנשלטת על ידי אנשים פרטיים. על כן בוודאי גלגל"צ איננה קדושה אלא תחנה מפוקפקת המשתמשת בצה"ל ומשרד התחבורה למימון תעשיינים מתחום המוזיקה הזוכים לפרסם את מרכולתם בחינם באמצעות רשימות שידור מוכתבות מראש, ופרסומות שונות המוסוות בתוך התוכניות כאילו אינן פרסומות אלא חלק משידור. ממש לא היעדים של צה"ל ותקציביו וממש לא היעדים המוצהרים של משרד התחבורה ונושא הבטיחות בדרכים.