ג'אז טיימס העלו כתבה אודות מערכות שמע ולא בפעם הראשונה. מה שלא מפתיע זה ויכוח ישן לגבי סוג המדיה המומלץ לשמיעת מוזיקה. בתחילת ימי התקליטורים היתה ביקורת רבה לגבי איכותם. ה-sample rate היה לדעת חלק מהמומחים נמוך מידי והיו כאלו שהצהירו שהם לא ישתמשו בתקליטורים עד שלא ישופר באופן משמעותי האופן שבו התקליטורים והמידע שעליהם נשמרים.
חלק ניכר מביקורת זו נעלם במשך השנים עם השיפורים שהוצעו בתחום, אבל עדיין אפשר למצוא כאלו שיעדיפו מדייה ישנה יותר. ולא בכדי, מה שחשוב הרבה פעמים הוא עבור איזה מדיה יוצרה המוזיקה במקור. היום אמן מודרני כמובן שעדיף לו ללכת לאולפן מתקדם שיכול להגיע לדרגת דיוק גבוהה הרבה יותר מאשר היה למשל בשנות השישים. אבל כאשר מדובר במוזיקה שהוקלטה נניח בשנות החמישים, ייתכן מאוד שעדיף לשמוע אותה על המדיה המקורית מאשר רימאסטרינג למדייה מודרנית. וזאת בלי לדבר על הצליל לוואי המיוחד של המדיות השונות. עד שהסוגייה תוכרע אני אמשיך לשמוע תקליטורים ולו מטעמי נוחות והישג יד.