בלוג בנושאים שונים, מסביב למוזיקה, אמנות, וטעם
מיילס דייויס הלך לעולמו לפני 15 שנים, אבל אפשר להרגיש את הגאון המנוח בכל פינה. השנה הוא הספיק למשל להכנס להיכל התהילה של הרוקנרול כאמן. אלבומיו ממשיכים להמכר בעשרות אלפים, והוא ממשיך להיות נושא לסרטים, דיונים, כתבות, וכל דבר אחר אפשרי.
מיילס בהחלט מועמד רציני להיות ה-אייקון של הג'אז :בעוד נניח מאה שנים, אחרים יישכחו אבל מיילס יישאר בטופ. למה? – בין השאר כי מיילס דיוויס פעל רבות בתחומים שונים בג'אז והגיע בהם להישגים.
אחת התופעות של השנים האחרונות היא הקופסאות הגדולות. למשל חברת Mosaic. מי צריך למשל חבילה של 7 דיסקים של J.J. Johnson? הרי ברור מלחתחילה שמדובר רק בקומפלטיסטים, כאלו שמוכנים לשלם קצת יותר בשביל לקבל כל פיפס שהאמן עשה. יש כמה יתרונות לקופסאות הללו. דוגמה אחת היא רעיון ה-Limited Edition.
הוצאה מוגבלת כלומר יש מספר סופי של קופסאות שיוצאות ואם רכשת ייתכן ובעוד כמה שנים ערך הקופסה שביידך יעלה משום שלא ניתן יהיה עוד לקנות קופסאות כאלו. אנשים שאוהבים אספנות מתמכרים לרעיונות הללו. ומצד שני אין שום ערובה שלא ייצאו קופסאות אחרות אפילו טובות יותר, אבל האספנים די סומכים על החברות. ומה לגבי השאלה של "יותר מידי מוזיקה זה מבלבל" ? קודם כל, לא צריך לסחוב את המוזיקה הזו על הגב. אפשר בהחלט להכין רשימת השמעה סלקטיבית המבוססת על ההקלטות השלימות של האמן. ותמיד אפשר למצוא דברים מעניינים שבהוצאות מצומצמות התעלמו מהם מסיבה זו או אחרת. הערך ההיסטורי של הקופסאות כמובן ברור, מדובר בקופסאות מהודרות עם ספרונים בדר"כ שמוסיפים מידע רב. בכל זאת יש מינוס אחד, הקופסאות הללו יותר יקרות מאשר אלבומים מצומצמים ויש כאן שיקול כלכלי. אז באמנים האהודים רבים מעדיפים ללכת על הקופסה השלימה ובאחרים לקחת משהו מצומצם יותר.
רוברט ג'ונסון הוא אולי אגדת הבלוז הגדולה ביותר. הוא מכר את נפשו לשטן, כך אומרים. איך מוכרים את הנפש לשטן ? פשוט מאוד. את/ה לוקח את הגיטרה שלך איתך ומגיע לצומת הדרכים שבדלתא , במיסיסיפי שבדרום דרומה של ארה"ב. אתה מתיישב למרגלות העץ הענק שיש שם לקראת חצות ומנגן. בשעה 12 בדיוק, אמור להגיע איש שחור וגדול מאוד.
אתה מנגן והוא מקשיב. בשלב מסויים הוא יבקש ממך את הגיטרה ויכוון אותה מחדש. ואחרי כן יחזיר לך אותה. ואז תנגן שוב, הפעם כפי שמעולם לא ניגנת. התמורה כמובן קשה. רוברט ג'ונסון סיים את חייו והוא בן 27 שנים, לאחר שהורעל ככל הנראה ע"י בעלה של אישה שהיה לו איתה רומן.
כעת ייתכן ונמצאה הגיטרה של רוברט ג'ונסון והיא מוצעת למכירה תמורת סכום שהוא קצת יותר מ"סימלי"… עוד לפני שמתחילים לדבר השווי המוערך מגיע לכשישה מליון דולר. אין שום מידע לגבי הגיטרה והיא לא נבדקה ע"י מומחים ככה שיש סכנה שמדובר בתרגיל עוקץ. אבל לאוהדי ג'ונסון זה פחות חשוב, והם עוצרים את הנשימה.
מבצע של זאפה YNET ואביב גפן, הופעת מוזיקה חינם לתושבי הצפון. אני לא יודע כמה מתושבי הצפון חושבים במצבם על מוזיקה, ולא בטוח שיש מצב רוח כזה להכנס למועדון היוקרתי והמשובח של זאפה ולצפות בהופעה במצב כזה, אבל בכל אופן מדובר במחווה יוצאת דופן.
צלילים מהגפן של אביב בחינם המופע ייערך בעמידה כך כתוב.
האתר של NPR הוציא דפי-פרופיל מעולים ומרתקים על אחת מאגדות הג'אז, גרי מאליגאן. אפשר לשמוע כל מיני דברים כולל מאליגאן עצמו מדבר על חלקו בהקלטות "Birth Of The Cool", הקלטות אולפן מ 1949 של מיילס דייויס שהראו את הסגנון שמאליגאן ו Gill Evans היו במידה רבה אולי לא פחות ממיילס דייויס אחראים לפיתוחו.
ההקלטות הללו התפרסמו רק 10 שנים לאחר מכן אבל מבחינה היסטורית היו חשובות ביותר למרות שלא נחשפו לציבור הרחב, הסיבה העיקרית היתה שחלק גדול מהנגנים היו בכיוון מוזיקלי לקראת לפתח משהו חדש, ומיילס דייויס היה בדיוק באותו הזמן בכיוון דומה וכאשר כולם נפגשו להקלטות תחת מיילס, העסק התפרץ ולמרות שהקלטות עצמן לא פורסמו, הרי שהאמנים עצמם שהשתתפו המשיכו לפרסם את הבשורה החדשה הזו , "cool" ג'אז, הלאה בלהקות הבאות שלהם. עבור מאליגאן עצמו ההקלטות היוו המקום שבו עיצב את הסגנון שלו והעבודה המשותפת נשאה פירות רבים לרבות עיצוב של תת-סגנון מעניין בג'אז, ה "cool" ג'אז שהיה אחד הסגנונות היותר פופולאריים של הג'אז של התקופה ובכלל.