קטגוריה: ראיונות

קהילת הבלוז המתגבשת בישראל, מתארגנת לאחרונה. החדשות הן שבמסגרת פסטיבל בומבמלה שבחוף ניצנים, בתאריך 11.4.2009, השבת שלאחר פסח, יהיה אירוע בהשתתפות הקהילה שכולו למען הבלוז. "בלוז ספיישל" יכיל את מיטב האמנים ואני בהמשך אכתוב על האירוע בפירוט. כידוע, הבלוז בישראל עדיין בשולי התודעה המוזיקלית הישראלית, זהו תהליך מתמשך. במשך השנים למשל, ברדיו 88FM, צומצם הבלוז פעם אחר פעם.

כיום הוא כבר לא נמצא שם באופן משמעותי בכלל, יש איזושהי שעה שבועית אבל זה יותר עלה תאנה, כאילו לומר, "הנה לכם הבלוז". התוכנית אמנם נערכת ומוגשת על ידי אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, אבל מדובר במשהו שמלחתחילה סיכוייו להתפרסם ולהיות משהו מסייע קטנים, הן בשל השעה, והן בשל זאת שכאשר יש שעה בלבד לבלוז בכל הרדיו בשבוע, מן הסתם היא לא תכסה את כל רוחב היריעה. להמשיך לקרוא ראיון עם אלי מרכוס

מידי שנה נערכת תחרות אתגר RPM. הרעיון של התחרות הוא שכל מיני הרכבים ומוזיקאים שולחים אלבום אותו הקליטו במהלך פברואר 2009, והכלל הוא שצריך לעבוד על האלבום רק בפברואר ולהשלים אותו באותו החודש. אחד מהרבים שנענו לאתגר הוא איש הספונטוביט, Walter Tore שעוסק במוזיקה במשך שנים ארוכות. יש לו הרכב, והוא גם מופיע כוואן מן בנד, תזמורת של איש אחד.

במהלך חייו הוא ניגן הן באמריקה והן מספר שנים באירופה. וולטר טור גם משלב את המוזיקה בעבודה עם ילדים, מתברר שדרך המוזיקה, ילדים שיש להם מוגבלויות ובעיות אחרות מצליחים לבטא את עצמם טוב יותר, כולל אוטיסטים. להמשיך לקרוא ספונטוביט!

ז'אק סאני נחשב, שנים רבות, ל-"שגריר" הג'אז של ניו-אורלינס בישראל. על ראיון איתו חשבתי  כבר לפני זמן רב, וכעת הוא יצא אל הפועל. סאני מכיר היטב את כל מה שקשור בג'אז של ניו-אורלינס, ולמעשה בראשית ההיסטוריה של הג'אז.

הצטרף אלינו מנהיג ההרכב Good Time Jazz, המתופף רמי האן, חבר אישי ו-"קולגה" של סאני. גם הוא בקיא היטב בנושאים הללו. ראשית השיחה הייתה אודות הרקע של סאני, הדרך שבה הגיע לג'אז, ועד להגעתו לארץ, ונגינתו במשך השנים ועד היום בסגנון ניו אורלינס.

תומר: ז'אק, איך הגעת לג'אז וניו אורלינס דווקא, בתוך הג'אז?
ז'אק: גרנו בכפר באלג'יריה, 15 קילומטר מעיר הבירה, ובגיל 15 שמעתי בפעם הראשונה  את בני גודמן. נדלקתי על זה ואמרתי לעצמי "את זה, אני רוצה לנגן". הדבר הבא היה שרציתי לקנות קלרינט, אבל לא היה לנו כסף, אימא שלי אמרה שרק אחרי שאני אתחיל לעבוד אוכל לקנות קלרינט. באמת כך היה, בגיל 18, אחרי שעבדתי והרווחתי קצת, רק אז רכשתי קלרינט. הכלי שרכשתי היה גרוע למדי, וכבר בהתחלה נזקק לתיקונים,  אותם ביצעתי בעצמי. להמשיך לקרוא ראיון עם ז'אק סאני

את אבינועם פגשתי ווירטואלית במהלך דיון בלוגים סוער. הדיון הפך להחלפת מיילים קצרה ומשם הדרך לראיון הייתה קצרה. אני סבור, ואני מקווה שהכתבת ראיון הזו אכן תוכיח זאת, שנקודת המבט של אבינועם, התובנות שלו, ובכלל הגישה שלו, הם דברים חשובים שלא נשמעים מספיק, לדעתי, לפחות בקונטקסט של ימינו, אך אבינועם שגדל בשנות השבעים, היה בסביבה של המוזיקה גם רגע אחד לפני המהפכה  של ימינו, וגם ליווה את המהפכה ונותר עדכני לאחריה.

ישנם דורות שגדלים על אולי מה שנראה לי אובר-רומנטיזציה של דברים שוליים, ואולי משום שאין להם מקום או הדרכה לשמוע צד נוסף, פרספקטיבה שיכולה להוות אולי איזון למה שבדרך כלל שולט במסגרת תרבות הרייטינג והמיידיות של ימינו. לאבינועם יש מאחוריו ניסיון רב בכתיבה ונגינה ובאתר שלו  הוא מרכז זאת. אפשר לראות, גם בהלחנה, וגם בביצוע, דברים רבים. להמשיך לקרוא ראיון עם אבינועם

על גיל שרון למדתי תוך שוטטות באינטרנט. המילים 'זמר הרומנטיקה הישראלי' מיד סיקרנו אותי. התחבטתי מעט מאוד לפני שפניתי אליו לצורך ראיון משום שהנושא של הרומנטיקה מסקרן אותי. גיל שרון הוא בן 35 וסיפורו מרתק. לאחר יצירת הקשר גיל סיפר לי על הפאן הטראגי שנילווה למוזיקה שלו, פאן טראגי ממשי כפי שניתן יהיה לראות בהמשך, אולם למרות זאת גיל שרון חי בהשראה טובה מאוד ועם שמחת חיים ורצון עז להגשים חלומות.

אבל תחילה בקצרה, מה זה רומנטיקה? המילה הזאת משמשת ביום יום הרבה מאוד למרות שהיא לועזית. למילה יש שימושים בקונטקסטים שונים, אבל פירושה הבסיסי הוא רגש שבא מהלב. למשל אהבה. במוזיקה הייתה לרומנטיקה עדנה רבה החל מהמאה ה-18, אמנים כמו בטהובן, וגנר, שטראוס ואחרים היו אמנים רומנטיים, וזה בא לידי ביטוי בכך שהמוזיקה שלהם הייתה מיועדת ומכוונת ליצור רגשות במאזין. בסיס מוזיקלי רומנטי מסוים ומוגבל כבר היה קיים במוזיקה שלפני העידן הרומנטי, למשל הצליל המתקתק כמו שמוצרט והיידן פעמים רבות השתמשו בו, שגם הוא מעורר רגש מסוים, כמו גם דברים אחרים, אך בטהובן ובני דורו הפכו את הרומנטיקה לאלמנט מרכזי ביותר במוזיקה. במאה העשרים הרומנטיקה שלטה במוזיקת הפופ, והרומנטיקה חלחלה גם לג'אז היא הייתה קיימת בו במינונים מסוימים מוגבלים עד שנות השישים, עם פריצת הג'אז החופשי הרומנטיקה קיבלה ביטוי גדול יותר והיום הזרם של הג'אז החופשי המודרני הוא רומנטי באפיונו. בישראל הרומנטיקה קיימת באופן דומה למצב במוזיקה לועזית. אפשר לומר שהרומנטיקה מצויה במינונים שונים כמעט בכל מוזיקה, הפיתוי של אמנים לגעת ברומנטיקה הוא גדול, והמינונים הם בהתאם לטעם של האמנים עצמם.

להמשיך לקרוא גיל שרון, זמר הרומנטיקה הישראלי