לפני שהחלה הופעת חלילן הג'אז הישראלי אילן סאלם סקרתי את הקמלוט שלראשונה אני שם. הקמלוט בנוי ממבוא שכולל את הבאר ולאחר מכן יש את השולחנות, ואז הבמה. זהו מבנה די טיפוסי שאינו שנה בעיקרון ממקומות אחרים כמו למשל השבלול. החיסרון העיקרי הוא שהמקום נראה ריק ומאבד את החום אם אין אנשים על הבאר, גם עם השולחנות רובם ככולם תפוסים. וזה היה פחות או יותר המצב. השולחנות היו מלאים, הבאר היה ריק. הקמלוט הוא מקום מעולה להופעות ג'אז, הסאונד היה טוב מאוד למרות שישבתי במבוא שמעתי היטב וחשתי היטב את ההופעה.
היה מאוד מהנה לראות את הבאסיסט יוהנס וידנמולר, את האהבה שלו למוזיקה וההתחברות שלו לחומר. וידנמולר חי את כל מה שקשור בדינמיקה ובקצב, ההשראה שלו טובה בכל רגע נתון ולכן גם המהלכים שלו כל הזמן טובים. לפני שאני חוזר לבאסיסט, אני חייב לומר משהו על קני וורנר ושיתוף הפעולה שלו עם סאלם. סאלם, ולמעשה לא רק סאלם אלא מרבית הג'אזיסטים בארץ מהדור שלו, סבלו במשך שנים בג'אז הישראלי מכך שהם לא יכלו ליצור מספיק מוזיקה בעצמם, הם לא יכלו לשחק את התפקיד של יוצר עד הסוף, להביא לידי ביטוי את כל הפאנים של יצירה וכתיבה, חלוקת התפקידים, בחירת הנגנים, או לחילופין כתיבה עבור נגנים ספציפיים וכדומה. להמשיך לקרוא אילן סאלם, קמלוט, 5 לפברואר 2008