בניגוד לאגדה הרווחת, רבים מאלבומי הג'אז הישנים התחילו להמכר היטב רק בשנות השישים. לשם הדוגמא, שאלת טריוויה קטנה, מהו אלבום הזהב הראשון של מיילס דייויס? שאלה שבטח רבים משוכנעים שהם יודעים את התשובה ויענו לשאלה זאת Kind Of Blue. הרי ידוע שקיינד אוב בלו יצא בשנת 1959, וידוע שהוא נחשב לאלבום הג'אז הנמכר בכל הזמנים, אם ככה, השאלה נראית פשוטה מאוד, לא? ככל הנראה לא כל כך.
התשובה היא דווקא Bitches Brew, שזכה להיות אלבום הזהב הראשון של מיילס דייויס בשנת 1976. שאלה הבאה: מתי קיינד אוב בלו זכה להיות אלבום זהב? או קיי, התשובה היא אוגוסט 1993. נחמד לא? עד אוגוסט 1993, קיינד אוב בלו לא היה אפילו אלבום זהב. 34 שנים שבהם רמת המכירות שלו לא היתה יוצאת דופן במיוחד. בין 1993 ל-2008 השלים קיינד אוב בלו 4 פלטינות. נחמד לא? 34 שנים בשביל זהב אחד, 15 שנים בשביל 4 פלטינות.
למעשה מיילס דייויס מת לפני שידע שקיינד אוב בלו זכה להצלחה מסחררת שכזו מבחינה מסחרית, מבחינות רבות יש כאן אי אמירת אמת לאמיתה במטרה למכור, בעצם הרעיון ששיווקו את קיינד אוב בלו כאלבום הנמכר ביותר בג'אז כסוג של נבואה שמגשימה את עצמה. דברים דומים אפשר לומר על לא מעט מאלבומי הג'אז, המכירות הגיעו לשיאן דווקא בתקופת האינטרנט, תוצאה של הגלובליזציה שחשפה את האלבום כמוצר לקהלים גדולים יותר, גם אם לא ישירות, גם אם נעשתה עבודה שיווקית נוספת, הרי שכמות האנשים שלמדו על קיינד אוב בלו מהאינטרנט גדולה בהרבה מאשר הללו שלמדו עליו מתוך דברים אחרים, גם אם הלכו וקנו אותו בחנות רגילה.
לא כל כך עצוב
שיווק אלבומי ג'אז מתקופה שנות החמישים והשישים הפך למלאכת אמנות בעשרים השנים האחרונות. הגעתם של התקליטורים עשתה טוב לאלבומי הג'אז. הם נשמעים מצויין על תקליטור, וכמויות הרימאסטרינג לאלבומי ג'אז לא נופלות מכמויות הטכנולוגיות החדשות שצצו, ובעידן המיחשוב שהמדיום כמעט ואינו מהווה מגבלה ביחס לרזולוציה, נראה כי כל כמה שנים יכולים להוציא מהדורה מחודשת עם טכנולוגיית רימאסטרינג חדשה, שתעלה לכותרות את האלבום ושוב תגרור תנופת מכירות.
כמובן שיש משבר במכירות. כתבתי בתחילת 2010 בסיכום העשור כי סיכויי אלבום להצליח ירדו בכ-40%, ופרט לכך גם המחירים של אלבומים ירדו. גם אלבומי ג'אז קלאסיים דוגמת קיינד אוב בלו סביר להניח שחשים בהאטה מסויימת, אך נראה כי הפגיעה באלבומים אלו היא קטנה בהרבה מאשר הפגיעה באלבומי פופ. המודלים המודרנים לריווחיות ממוזיקה עדיין לא תופסים לגבי אלבום כמו קיינד אוב בלו, הציבור משוכנע שהמוצר הטוב הוא הפיזי ולא שום דבר אחר.
מענין תודה שכתבת