מוזיקת הג'אז חוותה בין אמצע לסוף שנות החמישים מכת-עכברים בדמות הג'אז החופשי. הג'אז החופשי אמנם היו בו דברים בעלי משמעות, אבל התפיסה כשלעצמה היוותה סכנת השחתה לג'אז, ואפשר לראות זאת די בקלות אם מסתכלים על מה שקרה לג'אז משנות השבעים ואילך, למעט כמה תקופות של התאוששות הג'אז איבד מהחיוניות שלו. נחזור לסוף שנות החמישים. אחד הראשונים להזדעק היה מיילס דייויס. דייויס, לקח את הדברים החשובים של התקופה, הרעיונות המודלים שהחלו לחלחל לג'אז, הוא אסף איתו מוזיקאים והכין את האלבום קיינד-אוב-בלו. האלבום היה זריקת-מרץ חשובה עבור הג'אז, דווקא בשעה שהג'אז החופשי איים למוטט את הג'אז לתוך תקופה של אקזוטיקה, הגיע מיילס ובלם זאת. החצוצרה שלו שלחה את עכברי הג'אז החופשי אל הנהר. ופה אולי חשוב להבין שהג'אז החופשי הוא מוזיקה שיש בה מדדי מצויינות מסויימים כשלעצמה, אלא שדי ברור שתוך זמן קצר של אקזוטיקה יכולת המשכיותו של הג'אז להמשיך כז'אנר אמנותי יצירתי נשחתת, עד כי הוא מתכנס לתוך תקופה של אקזוטיקה ורומנטיקה בלבד.
מיילס דייויס אם כן הציל את הג'אז בעשייתו. הוא המשיך עם הצוות שלו והעניק השראה לכל האחרים בסגנון הפוסט-בופ ככה שבעצם מרבית האמנים הצעירים של התקופה הגיעו ליכולות גבוהות ויכלו לנגן מוזיקת ג'אז בהשראה הטובה! אלא שמיילס התאכזב, בני הג'אז הטובים הפנו לו עורף. מיילס דייויס רצה להיות במרכז העשייה אבל הרכב אחר הרכב התפרקו לו, לא היו ממושמעים מספיק, מה גם שדייויס החל להבין שבג'אז המודרני לו עצמו יש פחות להציע כשהצעירים יכולים לעשות יותר, ובשביל להיות הטוב ביותר בתחום הוא הבין שעליו להשיג לעצמו את הטובים ביותר שינגנו איתו. אבל הללו לא הוכיחו נאמנות מספקת! מיילס דייויס נקם. הוא הניף את החצוצרה שלו והחל לנגן מנגינה חדשה. בני הג'אז הטובים נהרו אחריו אל מחוזות הפיוז'ן והג'אז החופשי. גם הפיוז'ן יש בו אלמנטים טובים, אבל כמובן כמו שצויין לגבי סכנת האקזוטיקה לגבי הג'אז החופשי, נכון הדבר באותה המידה לגבי הפיוז'ן.
חשוב להבין כי מדובר היה בתקופה נפיצה ביותר, הג'אז החופשי עדיין היה ברקע, עדיין נותרו כמה עכברים שלא הגיעו לנהר, וסצינת מרפסות יכולה היתה לפרוץ בכל רגע. חשוב גם להבין כי די היה בגל ולו אפילו הגל הקטן ביותר האפשרי של האקזוטיקה בשביל לגמור את הג'אז לנצח, ומיילס, הארכיטקט המבריק ביותר של התקופה בג'אז פשוט הגיש את הג'אז לאקזוטיקה להנחתה! פיוז'ן!
מעניין מאד!
תודה:)