למה מוזיקה?

אפשר להגיד שנתבקשתי לכתוב את זה בבלוג אחרי שהסברתי למישהי את הדעה שלי בנושא והיא אמרה שאני צריך לזכור את זה לבלוג. טוב. הנושא היה בעצם אמנות ולמה מוזיקה מבין האמנויות. אז למה באמת? יש הרבה סוגי אמנות, למשל ציור, פיסול, סרט, כל מיני דברים שכאלו. אז למה מוזיקה? ברוב הז'אנרים האמנותיים, אם ישאלו את הקהל איפה האמנות, הקהל יצביע. "שם התמונה", "שם הסרט", או הפסל או כל דבר אחר. במוזיקה זה לא ככה. המוזיקה היא מסביב לאדם, היא מעליו ומתחתיו, ומסביב לו. היא גם בתוכו. היא בכל מקום. אפשר לומר שהאדם יכול להגיד שהוא נמצא בתוך האמנות כשהוא מאזין למוזיקה!

ולא רק זה. לכל אדם יש מוזיקה שהוא יכול להתחבר אליה. לקויי שמיעה נהנים ממוזיקה. אפילו חרש מוחלט יכול לרקוד למוזיקה. המוזיקה יכולה להיות בדיבור, סוג תקשורת שיכול להיהך למוזיקה. המוזיקה מגיעה לאוזניים ומשם למוח, אבל גם ללב, דרך הרצפה. המוזיקה מגיעה לכל מקום ומקום. היא בנבכי הנפש. וכל זאת אין צורך בידע מוקדם או במאמץ. גם תינוק יכול להאזין למוזיקה וזה משפיע עליו. ישימו לתינוק תמונה וזה תלוי ברמת ההפשטה שלו. אולי הוא בשלב שאינו מזהה צורות. במוזיקה יש מאפיין שגם אם התינוק אינו יודע לזהות צורות מוזיקליות, הרי משום הפאסיביות שיש במאזין למוזיקה הוא מאזין לה בכל מקרה.

לא רק זה, אלא שתינוק, אחד הדברים הראשונים שהוא לומד זה לייצר מוזיקה. נכון, המוזיקה לא אמורה להיות ענוגה לאוזן אלא להיפך, אבל הבכי הוא סוג של מוזיקה לכל דבר! בספורט אפשר לומר שאדם נמצא בתוך הספורט. הוא משחק כדורגל בתוך מגרש ובתוך חוקים. אבל בכל זאת, הוא יכול להתעלם מהמשחק. הוא יכול לשחק בניגוד לחוקים. במוזיקה זה לא יכול לקרות. אין חוקים. אי אפשר להתחמק. אפשר להתייחס למוזיקה בצורות שונות, אבל עדיין תהיה זאת האזנה לכל דבר.

אמנויות לחימה? אמנויות לחימה הן דבר שבסיסו בפיזיות מסויימת. אדם עובר תהליכים פיזיים ונפשיים בשביל להגיע להישגים באמנות לחימה. אבל, הוא עדיין צריך ללמוד כללי משחק מסויימים. הוא צריך להיות אקטיבי. הוא לא יכול סתם לעמוד ולחכות. זה לא יקרה בשבילו. אולי ברמות גבוהות מאוד של אומנות לחימה אחרי הרבה ידע זה כן קורה. את זה אני לא יודע כי אני לא עוסק בתחום. אולי. במוזיקה אין אויב מוגדר. אין שום דבר מוגדר. כלי הנגינה מצויים במקום מסויים אך המוזיקה עשויה להמצא דווקא במקומות אחרים. היא עשויה לבוא ממקום שונה לחלוטין.

בעיני אין דבר שישווה למוזיקה בכל האמנויות.

מוקדש למירי!