אני מתחיל בסדרה של ביקורות רדיו על תוכניות הרדיו השונות. המטרה היא לעורר מודעות לרדיו הישראלי שסובל מנסיגה בשנים האחרונות. בכל פעם אני אבחר תוכנית כלשהי, ואערוך עליה ביקורת, כולל מתן ציון.
התוכנית בוסה נובה עסקה הפעם בז'ואאו ג'ילברטו, מי שנחשב לאבי הבוסה נובה. התוכנית סקרה את חייו דמותו, אופיו ופועלו של גילברטו, וכמובן המוזיקה שלו. אחד הדברים שבלטו לחיוב היה יחס טוב מאוד בין המוזיקה לסקירה המילולית שבין הקטעים, וההתאמה לאופי רגוע של התוכנית. לא היתה בשום שלב תחושה של יותר מידי דיבורים, המוזיקה קלחה, אך כשהיו דיבורים הם היו ענייניים ונתנו פרטים מעניינים.
היתרון בסוג זה של תוכנית הוא שמי שרוצה לשבת ולהאזין למוזיקת בוסה נובה כמוזיקת רקע, יכול היה להאזין לתוכנית והדיבורים לא היו מפריעים לו. ומי שרצה להתעמק בתוכן ובהסברים, היה מוצא הסברים מרתקים ונתונים אודות האמן המדובר. ההגשה בוצעה בצורה רכה שמאוד מתאימה לסגנון המוזיקה, וההסברים נעו בין הסבר על אופיו הסוציומטי, לדברי התוכנית, או הרגע שבו אימץ ג'ילברטו את הגיטרה ככלי הנגינה שלו, או נתונים לגבי הרכבים בהם פעל ואיזורים בהם היה, והסבר לגבי הסגנון בוסה נובה, היווצרותו וחלקו של ג'ילברטו בכך.
ניכר היה שהשדר בקי בתוכן, וגם אוהב את התוכן אותו הוא משדר, וזה שידר ביטחון, והתוכנית היתה קולחת. הפאן ההיסטורי של התוכנית לא פגם בשטף התוכנית בשל האופי האחיד של המוזיקה של ג'ילברטו. מה שהיה חסר בתוכנית אלו הם רגעי שיא. התוכנית למרות שהיתה מעניינת בכל שלב, ולמרות שנתנה הצגה של הפרטים, היתה חסרה באיזשהו רצון להוביל אותה לרגע שיא, בין אם על בסיס היסטורי, או פיקנטריה, ועל כן, למרות שהמאזין יכול להינות מהמוזיקה וללמוד מההסברים, הרי שהיתה תחושה שההמחשה יכלה להיות טובה יותר.
למשל, כשהיה הקטע שבו היה צורך להשמיע את אחד הקטעים שהיו מפנה בקריירה של ג'ילברטו, דווקא אז הושמע קטע פחות אותנטי של ז'ילברטו עם הבת שלו מתקופה מאוחרת יותר, ולא הודגש מספיק העוצמה של הקטע המקורי. כאשר עושים תוכנית היסטורית, יש חשיבות לטעמי לשמור על האותנטיות ההיסטורית הכרונולוגית, וזה מה שציפיתי כמאזין, וזה לא משנה אם השיר בביצוע המקורי הושמע פעמים רבות בעבר בסדרת הבוסה נובה או לא.
אני אמנם מכיר את המוזיקה של ג'ילברטו עוד מלפני התוכנית, בעיקר מה שעשה עם סטן גץ, אך באופן שיטחי יחסית, התוכנית אכן העניקה לי כלים להכיר את המוזיקה של ז'ילברטו, אך לא הצליחה להסעיר אותי מעבר לזה, למרות שנהניתי ממנה לכל אורכה. בסיכום, אני ממליץ על סדרת הבוסה-נובה כסדרה טובה ומייצגת להאזנה נעימה. הקול הנעים, המוזיקה הנעימה, ההצגה של הסיפור ההיסטורי, כל אלו מתחברים לשעה כייפית.
ציון: 7/10
מערכת הציונים היא מ-1 ועד 10 לפי המפתח הבא:
1. מתחת לכל ביקורת.
2. תוכנית חלשה עם כמה בעיות משמעותיות בסיסיות.
3. תוכנית חלשה עם בעייה בסיסית אחת.
4. תוכנית שאין לה בעיות בסיסיות אבל לא נעשה שום דבר מעבר למינימום ההכרחי.
5. תוכנית שלא הצליחה לצאת מהבינוניות.
6. תוכנית חיובית שיוצאת מהבינוניות במעט.
7. תוכנית טובה, מהנה, רוב רובו של הזמן.
8. לא רק שהתוכנית טובה, אלא שיש בה לעיתים רגעים של מצויינות.
9. תוכנית טובה מאוד רוב הזמן מצויינות.
10. תוכנית יוצאת דופן באיכותה.