תקציר העניינים הוא כזה, ישנו חוק שנקרא חוק הרשות השנייה, שמשמעותו בעיקר לענייננו שהרשות השנייה היא תאגיד שמדינת ישראל מעניקה לו סמכות לפקח. יש כאן עניין של גופים פרטיים. פרופסור תמר ליבס, ככל הנראה צודקת בחלק מטיעוניה, בעיקר בכל הקשור לכשלון הברור של הרשות השניה, אך יש לה טיעונים אחרים שהם גרועים.
מתברר שכמו רוב הציבור בישראל, כך גם חברי מועצת הרשות מתייחסים לערוץ 2 ו-10 כ"שידור מסחרי" ותו לא ואינם לוקחים ברצינות את החוק על פיו הוא פועל. לפיכך, אין סיכוי שהמועצה תפעל על פי רוח החוק, ואכן מדבריה של היו"ר משתמע שהיא אינה עושה זאת. סוגות ה"עילית" מוזכרות בדבריה רק בהקשר של "כשל השוק". לפיכך, יש להזכיר לה ולחברי המועצה שהרעיון שעמד מאחורי הקמת ערוץ 2 היה להקים עוד ערוץ ציבורי שאופן מימונו יהיה שונה מזה של הערוץ הראשון (וישבור את המונופול של ערוץ יחיד), אלא שבמקום שימומן על ידי הצופים, המימון של הערוץ החדש יגיע מהמפרסמים.
זה כמו לומר לעיוור שנוהג להרכיב משקפי שמש, להיזהר ולא להוריד אותם בשמש פן הוא יתעוור.
אם אכן כך הדבר, המסקנה המיידית הנובעת מדבריה של דאבוש היא שעליה להתפטר. ראשית, כיצד תוכל להמשיך בתפקיד שמטרתו לפקח על איכות השידור על פי הכללים שנקבעו בחוק, כאשר היא מכריזה שהיא בכלל לא מאמינה בחשיבות של המושג "סוגה עילית"? והרי זה המושג שקבע המחוקק לתיאור תוכניות איכותיות, בעיקר בסוגות של דרמה ודוקומנטציה, שעל הזכיינים להשקיע בהן סכומים נכבדים. אך דווקא אלה, כך בראיון, לא מעניינות אותה.
פרופסור ליבס, לידיעתך, רוב התוכן של הרשות השנייה אינו עוסק בתוכן שציינת כבר היום.
שלישית, מדבריה מתברר שבעיניה מה שחסר באמת איננו סוגות של דרמה ותעודה אלא תוכניות המתייחסות לפריפריה שלדבריה "הם (הזכיינים) ויתרו עליהן כלאחר יד".
הפעם אני מסכים. אם זה מה שבאמת עוסקת הרשות השנייה, כלומר מנסה לדחוף חומר שמיועד לפריפריה ולגבי כל השאר לשמור על הזבל הקיים, אז יש טימטום מוחלט בכל התפיסה והניתוח של הרשות השנייה, מה שצריך להיות ומה שלא צריך להיות שם. מנסיון העבר החומר שמיועד לפריפריה הוא בדרך כלל חומר נמוך מאוד, שדוחף את האנשים שצורכים אותו עמוק לתהום ולא מאתגר אותם, וגם שם להם לייבל כזה שמחייב אותם לצפות בו.
לי נראה שאולי ערוץ 2 לא מגיע מספיק לפריפריה בחדשות אבל דווקא בפריים טיים, עם "כוכב נולד" ודומיו, הוא הגיע גם הגיע ועוד יותר חשוב – הביא את הפריפריה למרכז, ובאותה הזדמנות גם אימץ לחיקו שיאים של רייטינג.
לא נראה לי שצריך בכלל להיות בטלוויזיה כלל ארצית מונח של פריפריה. מי שרוצה פריפריה בטלוויזיה, שיבנה אולפן בפריפריה ויביא לשם אנשים מהפריפריה שינהלו בו את התוכן, וזה יהיה הערוץ שלהם, ומי שיעבוד בו יהיו אנשים מהפריפריה. אלו סטריאוטיפים בעיקר.
כולנו מודעים לכך שלערוץ הראשון יש היסטוריה אבל אין לו כל עתיד. ובמדינה הצעירה יחסית, המפוצלת דתית, תרבותית, ומעמדית יש צורך לשמור על ערוצי שידור שלמרות מימונם על ידי המפרסמים לא יפעלו לצורכי רווח בלבד.
הערוץ הראשון שהוא ערוץ ממסדי לא מצליח, אז אני מבין שערוץ 2 במסווה של ערוץ לא ממסדי ישלוט על הציבור? למה שהציבור ירצה בזה? אה, שכחתי, אנחנו חיים בדיקטטורה הבחירות מפוברקות, בית המשפט מפוברק, הכל כזב, יש אליטה שלטת שמחליטה הכל…
זה לוקסוס שאיננו יכולים להרשות לעצמנו. להפקות מקוריות של סדרות דרמה או דוקומנטציה או דוקו-דרמה – ביקורתיות ככל שיהיו – יש חשיבות רבה לתרבות ולחברה בישראל, והשידור הטלוויזיוני חיוני לפריחת היצירה הישראלית. כל מי שמצר על ההידרדרות באיכות השידור ובהפקה המקורית צריך להתנגד לשיטה החדשה המוצעת, על פיה כל מי שירצה להקים ערוץ מסחרי, יוכל לקבל רשיון, ולא יחולו עליו שום תנאים של עמידה בקריטריונים של "שידור (שהוא גם) ציבורי". שיטה זו מאיימת להיות בכייה לדורות.
אני מסכים עם מה שכתוב עד לחלק שבו נאמר שהשינוי המוצע לא טוב. מהסיבה שכל המאמר לא נימק מדוע. הבעייה כאמור כבר קיימת היום, כבר היום אין שום פיקוח, ואין שום תוכן משמעותי. לטעון שזה בגלל השינוי שעדיין לא קרה, אני לא מסכים עם זה. מה שמפריע לי זה הויתור על ערוץ 1, אם לערוץ 1 אין עתיד נא לסגור אותו כבר עכשיו. לי באופן אישי נראה שמאחר וערוץ 1 (או לשם דוגמא אחרת, 88FM) הם דברים שכבר בשליטת הממסד, אנחנו לא רואים שהממסד מתעסק בשאלת חיוניותם. מה שמדאיג את אנשי הממסד זה אובדן הכוח וההשפעה באמצעי תקשורת יותר חופשיים, ועל זה הממסד אינו יכול לשתוק.