זהו הפוסט השני בנושא ביקורות הרדיו. הפעם הצהרון של איציק יושע, תוכנית שזכתה לביקורות בין מאזיני התחנה הותיקים. החלטתי לבדוק האם כצעקתה.
תוכניתו של איציק יושע הצהרון, מוגשת בצורה אנמית. יושע אינו מביא איתו הומור, אינו חולק ידע עם המאזינים, ואינו מחפש שום כיוון משמעותי שייתן לתוכנית שלו איזשהו קסם ייחודי משלה. השירים מוצגים באופן יבש מידי, ונוצר איזשהו דיסטנס בין יושע למאזין, כמאזין, לא היה איזשהו רגע שבו חשבתי, "איש מגניב, הייתי יושב איתו בכיף על כוס קפה ולומד ממנו/נהנה מההומור שלו או משהו דומה". הדיסטנס הזה, ביחד עם היובש מוציא מהתוכנית של יושע את כל החיוניות, אני לא יודע, אולי הוא נפל על יום חלש, אני מקווה שזה לא ככה כל הזמן.
התוכנית מציגה שירים שהיו להיטים בעבר, שירים שאמורים לפחות על הנייר להיות מוכרים למאזין, ואולי בשל כך, יושע אינו מנדב כמעט שום פיקנטריה או מיידע מעניין על השירים. לזכותו יצויין שהוא משדר אהבה לחומר שהוא מציג, אך האהבה שלו שתמעת כאוטומטית, מוגבלת, משהו שהוא עושה כשגרה ולא כעומק.
הסיכום אם כן של תוכניתו של יושע הוא שהתוכנית בקושי מנסה לעשות את המינימום ההכרחי, להעביר את הזמן עם מוזיקה ודיווחי תנועה, בלי להותיר בקרב המאזין דבר מעבר לכך. לצד השאיפות הללו לבינוניות, ישנו חיסרון גדול בדרך ההצגה של יושע, בעיקר הצגת השירים וההרכבים בלועזית. כשיושע מדבר בלועזית המילים שלו נבלעות, ממולמלות, קשה להבין מה הוא אומר. זה מפריע עד כדי כך שהייתי מציין את זה כבעייה בסיסית קריטית, לא מדובר בבעייה של רהיטות אלא בבעייה של אולי חוסר ביטחון בביטוי מילים באנגלית, או משהו בסגנון. היה אולי כדאי שיושע יאמר בצורה יותר איטית ומודגשת, אולי יצרף אפילו תרגום לעברית במקרים קיצוניים.
ציון: 3/10
מערכת הציונים היא מ-1 ועד 10 לפי המפתח הבא:
1. מתחת לכל ביקורת.
2. תוכנית חלשה עם כמה בעיות משמעותיות בסיסיות.
3. תוכנית חלשה עם בעייה בסיסית אחת.
4. תוכנית שאין לה בעיות בסיסיות אבל לא נעשה שום דבר מעבר למינימום ההכרחי.
5. תוכנית שלא הצליחה לצאת מהבינוניות.
6. תוכנית חיובית שיוצאת מהבינוניות במעט.
7. תוכנית טובה, מהנה, רוב רובו של הזמן.
8. לא רק שהתוכנית טובה, אלא שיש בה לעיתים רגעים של מצויינות.
9. תוכנית טובה מאוד רוב הזמן מצויינות.
10. תוכנית יוצאת דופן באיכותה.
קבלתי לאחרונה מילים של השיר "לוט והמלאכים" שכתבה ושרה:מירנה דה פז,
מצאו חן בעיני המילים, אך חסרה לי המנגינה…….רינת פינשטיין.