עידן האינטרנט פתח אופציות חדשות ובעיקר לחובבי מוזיקה. אני כבר לא מדבר על שיתוף קבצים, דפים אישיים של להקות באתרים קהילתיים כמו מייספייס ודברים טריוויאלים שכאלו, אלא על כך שהאינטרנט מאפשר לאותו אחד שנחשף למידע, אפשרות להגיב לו בו במקום. זה נראה אולי לא משהו גדול במיוחד על פניו, אבל בעבר, זכור לי שהייתי קורא כתבה בעיתון, רוצה להגיב לה במיידי אבל זה לא מתאפשר.
נניח ואדם שולח תגובה, אחרי שבוע או שבועיים במקרה הטוב אם בכלל יפרסמו אותה, עד אז הכתבה כבר לא רלוונטית, ועצם התגובה לא היה בה שום כוח. באינטרנט לעומת זאת, מרגע שעולה כתבה כלשהי, ניתן להגיב לה באופן מיידי. כתוצאה מכך, הפך הדיון באנטרנט לממשי, לא רק מדיית read-only כמו עיתון או רדיו, אלא מדייה שבה התגובות בדרך כלל חשובות לא פחות מעצם הכתבות.
כתוצאה מכך, ברוב הדברים שמתפרסמים באינטרנט, לכמות ואיכות התגובות יש ערך מוסף רב, ולכן מי שמוצא בלוגרים שמזמינים לקרוא ולהגיב להם שלא יהיה מופתע, אפילו שלא מדובר במשהו מסחרי בדרך כלל, וקל וחומר במקומות מסחריים כמו ynet או nrg, מלבד ספירת כמות הכניסות, עצם הדיון והתגובות הוא מדד ברור להצלחה של כתבות, אולי המדד הכי חשוב.
אם כתבה מתפרסמת ויש לה נניח אלף תגובות, זה אומר שלא רק שהרייטינג שלה טוב, אלא שהיא גורמת למחשבה, ואולי אפילו לשינוי. כמובן שכתוצאה מכך נוצרו בעיות לא מעטות, למשל, כתבות אובר-פרובוקטיביות עד כדי גיחוך, כותרות שגויות בכוונה, וכדומה, דברים שנועדו להגדיל את כמות המגיבים ולא בפאן האיכותי. כתבה שיש בה קורט פרובוקטיבי זה טוב, אבל כתבה שהיא מוגזמת ומוחצנת מידי או עם שגיאות מקוממות מכוונות זה חלק מהתופעה.
זהו עידן חדש יחסית אם כן, שבו חשיבותו של הקורא היא לא רק במובן הפאסיבי, אלא שיש כאן סוג של תקשורת דו-צדדית בין הכותבים לקוראים, שאם היא טובה, מדורים יכולים להצליח, להיות נקראים כמו גם משפיעים, ואם היא לא טובה, המדורים ידשדשו. ברוב העיתונים המקוונים המסחריים יש מדורי תרבות (היו צריכים לקרוא לזה מדורי בידור למעשה בשביל שההגדרה תהיה יותר מדוייקת) ומדורי מוזיקה, לצד מדורים אחרים, לשם הדוגמא, בעיתונות היומית הרגילה, אין כאלו מדורים או אפילו המדורים גרועים יותר, למשל, אם מה שנקרא באנטרנט מדור תרבות של פורטל, והיה צריך להקרא מדור בידור, הרי שהמדור המתאים בעיתונות היומית שנקרא מדור תרבות, היה צריך להקרא מדור רכילות, דרגה אפילו נמוכה יותר.
אבל לא רק העניין של כתבות, אלא גם העניין של פורומים ובלוגים. פורומים מאפשרים לכל אחד להיות הן הקורא והן הכותב של הכתבות. פורומים שונים למוזיקה בעולם הוכחו כמצליחים מאוד, אפשר להסתכל על האתר allaboutjazz.com שבתחילתו היה בעיקר פורומים והיום הוא פורטל ג'אז עצום המפרסם מגזיני ג'אז מקיפים מידי חודש בהיקף חומר שלא נופל ממגזינים גדולים בתחום הג'אז כגון down beat. או כדוגמא נוספת האתר allmusic.com, שבנוי על כותבים רבים מכל העולם, בדומה לפורום, רק שהעסק עובר עריכה. היום זהו פורטל עצום למוזיקה שהפך לספרים רבי מכר.
גם אתרים כמו tower.com ו amazon.com פועלים בדומה לפורום, כל אלבום או ספר הוא בעצם מעין שרשור של פורום או בלוג שכל קורא יכול להגיב לו. ב-amazon.com ראו בכך חשיבות כה גדולה, שיש דירוג של ממש למגיבים. amazon.com מתייחסים לכל מגיב כאל כותב review, ויש ניתור מלא של מגיבים לתגובות, שיכול לתת מדד כמה אנשים ה-review עזר להם פונקציונאלית וכמה התאכזבו ממנו. יש דירוגים לכל כותב וכל כותב יכול לראות כמה סך הכל מצבו.
הסיבה או אחת הסיבות להצלחה של amazon היא שהם מבינים את מה שהתקשורת הישנה השקועה עדיין בתפיסות שמרניות ואנאכרוניסטיות לא הבינו עדיין, אבל על זה, ורק אולי ואם יתחשק לי בהמשך, אני אכתוב פוסט נפרד בעתיד. אז אנחנו רואים בפירוש שבנושא המוזיקה האינטרנט עשה הרבה דברים טובים, ויש היום חופש נגישות למידע וחופש דיון בתחום המוזיקה, שלא היו קיימים בעבר.
עכשיו החלק השני של הפוסט, פורום הבלוז הישראלי זה בעצם המקום ששואף לקבץ את המוזיקאים והחובבים של הבלוז בישראל. הפורום מציע פיצ'רים מיוחדים לאמנים, למשל, אמן שמפרסם הודעה בפורום "אירועים והופעות" זה עובר אוטומטית ללוח השנה של ההופעות המתעדכן באופן דינמי, וכך לוח השנה הזה הופך להיות הלוח שבו אפשר לעדכן ולהתעדכן לגבי הופעות.
בפורום כותבים מוזיקאים לצד חובבים, ואחת המטרות שלו היא להגדיל את החומר הכתוב בעברית בתחום, דבר שיכול לסייע לעוד ועוד ישראלים להתחבר לתחום הזה של מוזיקת בלוז, ולאלו שגם מחוברים כמובן לחזק את החיבור הזה. השאיפה כמובן שהפורום הזה באמת יצליח לעמוד במשימות הללו ולגבש סביבו את חובבי מוזיקת הבלוז שבישראל יחדיו, דבר שיכול לאפשר דיונים, הליכה להופעות במשותף, החלפת רעיונות והתיעצות, שיחה על אלבומים או כל דבר אחר הקשור, כזריקת מרץ לבלוז בישראל.