הזמרת "מא" רייני נולדה ב-1886. מגיל צעיר החלה להשתתף בהופעות הוואודוויל והמיניסטריאל, הופעות אומנותיות שבדר"כ כמו קרקס נדדו ממקום למקום. לבמות נודדות אלו נילוו אמנים שהדפקו על שעריהן והמוכשרים קיבלו הזדמנות להשאר. החל מתחילת המאה היא קנתה לעצמה שם , בשנים 1902-1904 היא החלה להתפתח לכיוון של אחת האמניות המפורסמות של הוואודוויל. סגנון השירה שלה היה מחוספס וישן והיא עשתה זו כה טוב, שרבים ראו בה את הדוגמא הטובה ביותר למוזיקה של העבר.
לאחר שבשנת 1923 חברת קולומביה החתימה את בסי סמית' זמרת צעירה וכאריזמתית שהפכה בין לילה לכוכבת על, חיפשה חברת פאראמאונט זמרת כדוגמתה. שהרי להיטיה של בסי סמית' שוברים שיאים במכירות, וזאת למרות שהיא מבצעת שירים שכבר הוקלטו ע"י זמרות אחרות. פאראמאונט כמו כל החברות הבינו שהסיבה נעוצה בביצוע, בסי סמית' זמרת וואודוויל מגיעה עם יכולות אדירות שצברה בתחום ולכן זמרות שלא מגיעות מהרקע הזה ושלא מוכשרות כמוה יצליחו פחות גם אם מדובר באותו שיר בדיוק, הביצוע עצמו, חשוב מאוד.
החיפושים של פאראמאונט לא ארכו זמן רב מידי, הם גילו כי מי שבסי סמית' הצעירה הושפעה ממנה ולמדה ממנה, זמינה עובדת ופועלת ופופולארית בוואודויל. פאראמאונט החתימה את מא רייני ועלתה על הגל הנכון, למרות היותה חברה קטנה בהרבה מקולומביה, היא הצליחה להתחרות בה. בסי סמית' נותרה המלכה, אבל "מא" רייני היתה קרובה אליה מאוד וזכתה לכינוי האמא של הבלוז בהיותה שרה בסגנון הישן, בהיותה כאריזמתית, גדולת מימדים, ובהיותה מבוגרת יחסית אם כי היו זמרות לא פחות מבוגרות ממנה.
שיפוץ הבית והפיכתו למוזיאון צברו תאוצה עת ב-1997 בי בי קינג התנדב לנגן קונצרט שכל הכנסותיו יוקצו לטובת שיפוץ ביתה של מא רייני והפיכתו למוזיאון. מאז מותה של הזמרת בשנת 1939, היא לא נשכחה ונותרה אגדית. אמנים המשיכו לחקות ולהעריץ את סגנונה בתחום הבלוז והג'אז, זמרות הושפעו ממנה, והיא המשיכה לזכות בפרסים, מאמרים וספרים לאורך השנים. שיפוץ הבית והפיכתו למוזיאון אם כן זה דבר מתבקש בהיסטוריית המוזיקה האמריקאית, רייני הותירה חותם ענק בשנות העשרים והשפעתה על הג'אז והבלוז נותרה חקוקה.