כהרגלנו, ברגע שיש לינק מושקע בנושא שקשור, זוהי הזדמנות מצויינת לדון בו. הפעם נספק את הקישור להיסטוריית הבוגי ווגי, וניתן קצת רקע להקלה על כניסה לעניינים. חשוב לציין שראשיתו של הבוגי ווגי לא ידועה, ההערכה הכוללת היא שמקום הולדתו בטקסס, ושהמוטיבציה ליצירת הסגנון נולדה ע"י פסנתרני בלוז שניסו לחקות את הצלילים שמוציאה הרכבת בעת נסיעתה, דבר שנהפך להיות להיט ברחבות הריקודים של "בתי-החביות" (barrelhouse), מועדוני אלכוהול וריקודים. יתר על כן הסגנון נקרא גם ברלהאוז לעיתים.
ראשית הפיכתו של הסגנון לפופולארי החלה מהגעתו לעולם הג'אז של ניו-אורלינס. הרסל תומאס וג'ורג' תומאס, שני אחים שהגיעו מטקסס במסגרת משפחה מוזיקלית שכללה את הזמרות הפופולאריות "סיפי" וולאס והוסיאל תומאס, הביאו איתם את הבוגי-ווגי מטקסס לניו-אורלינס כשהגיעו לשם. "New Orleans Hop-Scop Blues" פורסם ע"י האחים תומאס בניו אורלינס ב-1916, ואלו התווים הראשונים שנכתבו לשיר בוגי ווגי. הבוגי ווגי הפך לנפוץ בניו-אורלינס ומשם הגיעה לכלל אמני הג'אז של תחילת שנות ה-20, פלטשר הנדרסון, ג'ימי בליית, וקלארנס וויליאמס היו מהראשונים להקליט בסגנון בשנים 1923-1924, אבל מי שלראשונה השתמש במונח "בוגי-ווגי" בפירוש היה קלארנס "פיינטופ" סמית שב-1929 כתב את "Pinetop's Boogie Woogie" שהך להיות השיר הכי מפורסם של הסגנון. אמנים כמו Cow Cow Davenport שכתב את "Cow Cow's Blues" היו גם הם אחראים להפצת הסגנון.
Charles "Cow Cow" Davenport
לאחר שבשנות העשרים היה הבוגי-ווגי פופולארי מאוד ובוצע ע"י נגנים רבים, בשנות השלושים הסגנון נטמע בתוך הביג-באנדס של הג'אז והיו פחות ביצועים של נגני בוגי-ווגי בסגנון הקלאסי של פסנתרן בודד או דואטים/טריואים של פסנתר. באמצע שנות השלושים החל הבוגי ווגי לחזור בתצורה הקלאסית שלו, אמנים כמו פיט ג'ונסון, "קריפל" לופטון, "מיד-לוקס" לואיס, אלברט אמונס, ג'ימי יאנסי ואחרים הפכו למאוד פופולאריים והופיעו והקליטו שוב על בסיס קבוע עד למלחה"ע. ענקי בוגי ווגי כמו ספקלד רד ובליינד ג'ו דייויס המשיכו להופיע גם בשנות השישים והשבעים בארה"ב ובאירופה ולשאת את דגל הבוגי-ווגי.