דבר מעניין קרה בבריטניה עם סוזן בוייל. בוייל, רווקה עם כישרון שירה, לא שמעה על נפלאות עולם המוזיקה ההייטקיסטי של ימינו המדשדשת בכשלונות בזה אחר זה, כשלונות להביא את האיכות למרכז, וכשלונות להביא את היצירה האנושית לשיאה על ידי הפצת הדברים החשובים למרכזים תרבותיים עתירי מאסות שיכולים לקדם זאת. בוייל ישבה בבית, 48 שנים, שנים שהם שנות עלומיה למעשה שבהן היא שרה את אותו הדבר. אז מה קרה? מדוע העולם "בוכה נהר" כשהוא שומע את הזמרת המוכשרת הזאת?
הסיבה לכך היא חזרה לערכים ישנים. כשל של ערכים חדשים תמיד מביא לחזרה לערכים יציבים ובטוחים יותר, ובימינו כל העסק של המלחמות, זיהום הסביבה, הכלכלה הנשחתת בעולם, ושאר התחלואים, יש ערגה גלובלית (חוץ מכמהשהופכים לשוליים יותר ויותר) לחזור קצת לערכים של פעם. זו הסיבה שהבריטים ארגנו כזה מופע של מוזיקה ישנה בלב ליבו של הדבר הכי מנוגד לכך. בלב ליבו של העולם שבו מוזיקה נמדדת על פי חיצוניותו של הזמר/ת, שפת הגוף שלהם, המסרים הפלצניים שלהם וכדומה, מגיעה זמרת של פעם, ושרה! להמשיך לקרוא סוזן בוייל