מר לוויתן

בעולם שאנחנו מצויים בו כיום, ואני מדבר כמובן על עולם המוזיקה, יש ציפייה בכל רגע שמשהו גדול יפרוץ. יש הרבה אקלקטיות, לצד כמויות עצומות של אקזוטיות והרבה מאוד רעיונות שמוזיקאים מנסים ליישם בניגוד לזרמים מרכזיים, מוזיקאים שפעמים רבות אמנם אינם מחדשים הרבה על מה שהיה לפניהם, אבל בעצם בעת הביצוע שלהם הם נותנים נקודת מבט שיכולה היתה להיות פורצת דרך במצב מסויים. אי לכך האלבום שציפיתי לו מזה זמן מה הוא דווקא האלבום של דוד פרץ. כל העדויות אמרו לפני כן שזה הולך להיות מעניין. "שמעת על דוד פרץ?" אמר לי מישהו לפני כמה חודשים. "הוא הולך להופיע בסופ"ש במרתף בחיפה.". "הוא מתעסק עם בלוז ומרצה על בלוז, אני אתפלא אם אתה לא שמעת עליו.". "לא שמעתי עליו." שיקרתי בחיוך. האמת ששמעתי על פרץ לפני כן כשמישהו סיפר שהוא הירצה בחנות מוזיקה על בלוז באיזה מקום דרומי כלשהו. "וואלה כאילו," חשבתי, "אני אוהב בלוז, מוזיקה טובה. הכל טוב ויפה, אבל זה לא אומר שאני מכיר כל מי שקשור במוזיקה הזאת!"

בסופו של דבר הפסדתי את ההופעה ב"מרתף" מסיבות של מרחק ועבודה, אבל השם נכנס לי לראש. לאחר מכן הבנתי שהוא הולך להוציא אלבום, הייקו-בלוז שמו. הייקו זה משהו מהמזרח הרחוק, או בעצם יפני, תרבות המוזיקה שביפן. זו גם לא המוזיקה ששומעים בסרטי קרטה, כזאתי שלצליליה רואים קרטיסטים מכסחים עמים שלמים. הבלוז לעומת זאת הוא המוזיקה הכי מוזרה בעולם, הבלוז יכול להיות חם ולוהט, עם השראה גבוהה וטובה,ויכולות מדהימות גם בהשראה לכיוון הנמוך כי בבלוז החם יש מרקם מאוד צפוף ולוהט וכאשר מרווחים אותו מגיעים לכל הסגנונות האחרים.

להמשיך לקרוא הייקו בלוז – דוד פרץ

למי שקרא את הכתבה הראשונה שנכתבה לפני כחודשיים על ברנשטיין, אז עכשיו יש כתבה שנייה.

פסטיבל הג'אז ה-21 של אילת פרסם את התוכנייה המלאה שלו. הפסטיבל עומד בסימן האקלקטיות ובסימן האקזוטיות וההתמצאות בחומר שיוצג היא כזאת. מצד אחד זה מאפשר ייצוג לכל מיני נישות מוזיקליות ומצד שני לא יהיה קל למצוא ג'אז טהור בפסטיבל הזה. הג'אז המוצג בפסטיבל הוא בעצם יכול לכלול כל מי שמנגן מוזיקה ויש לו ידע בתאוריה קלאסית ורצון לעשות משהו שנשמע אקזוטי יכול להחשב לג'אז על פי הגדרה זאת ואכן המילה "ג'אז בין זמננו" שמתאר אתר הפסטיבל את הפסטיבל היא בעצם מה שמסתיר את המילה אקזוטיות שהיא מילת המפתח של הפסטיבל והמאפיין החזק ביותר שלו. זו לא הפעם הראשונה של הפסטיבל בכיוון הזה, ולמעשה חובבי האקזוטיות ימצאו עצמם מול אחד מהפסטיבלים, לפחות על הנייר, המעניינים בתחום הזה.

הפסטיבל של תל אביב שמלפני כמחצית השנה יחסית שמרני למה שצפוי בפסטיבל של אילת, אלא שבאילת יש יותר אופי לרשימת האמנים המוזמנים מה שצפוי להביא לפחות ירידות ועליות ברמה לעומת הפסטיבל בתל אביב, היקף המופעים הוא גדול פי 3 מתל אביב והאומנים לפחות על הנייר הם ליגה גבוהה יותר. ובכל זאת יש אופי לרשימה על אף המגוון ועל אף האקזוטיות נראה כי הפעם נמצאה נוסחה מסויימת לפסטיבל שסביר להניח שאם תצליח תבוצע גם בפסטיבלים הקטנים יותר של גבעתים תל-אביב וירושלים.

להמשיך לקרוא פסטיבל הג'אז ה-21 של אילת

פורטל המוזיקה הגדול בעולם אול מיוזיק מחפש כותבים בינלאומיים לכתוב על סצנות המוזיקה השונות בעולם. מי שיכול לכתוב באנגלית על מוזיקה ישראלית מוזמן לשלוח להם דוגמאות ולכתוב קצת באופן כללי על הסצנות שבהם הוא יכול לעסוק וכמובן שאחרי שיהיה הרבה חומר כתוב בידי ישראלים אפשר יהיה שיהיו כותבים שימלאו את החורים.

אקו"ם שעדיין לא הבנתי אם הם חברה עיסקית ריווחית או לא ולאן היא מזרימה את הכספים שהיא גובה, מכריזים מלחמה על התקליטנים באמצעות ניצול הכוח שלהם ומערכת המשפט בשביל לעקוף חוקים ולהרוויח יותר. ואולי הגיע הזמן לפרק את הארגון הזה לטובת משהו יותר ברור שיהיה ידוע לאן הולך הכסף הנגבה מצד אחד ומצד שני לגוף שהאנטרס שלו הוא קידום המוזיקה נטו בלי רצון להרוויח כמה שיותר כסף כמו עסק. הרי ברור שיש פה פאן ציבורי לחלוטין ומצד שני לא בטוח שהאנטרס של הציבור זה שגוף גדול ישתמש בסוללות עו"ד בשביל להרוויח סכומי כסף גדולים יותר ממה שנדרש על חשבון העוסקים במוזיקה.