הצעות ועצות לשיפור יתקבלו בברכה
בלוג נוסף שאני כותב
בינתיים אין שם כלום, חוץ מאפשרות להאזנה לג'וני דודס.
בלוז- 4 תוכניות רדיו-אנטרנט דוקומנטריות #1
Keb Mo הוא בלוזיסט צעיר שקנה מקום בשורה הראשונה של הבלוזיסטים המודרניים של ימינו. הוא מארח 4 תוכניות על הבלוז, שנערכו במסגרת The Year of the Blues של שנת 2003. כל אחת בת כשעה. אפשר להאזין לתוכניות בקישור הבא. התוכנית הראשונה שנקראת The Birth of the Blues מתחילה בהתייחסות לרגשות, במשך הדקות הראשונות מובאות ציטטות מאנשי בלוז שונים שבאות להסתכל על הבלוז מנקודת מבט רגשנית, ולציין שהבלוז הוא לא מוזיקה עצובה דווקא אלא שמחה, לפחות לעיתים. אפשר לציין לטובה את ההדגשה שהבלוז הביא להרבה סגנונות אחרים.
השלב הבא מתחיל בהתיחסות למבנה AAB של הבלוז בליריקה, ועובר להדגמה של בלוז בידי קב מו עצמו על גיטרה. לאחר מכן כשהוא מביא הדגמות של רוק שמראות מהקשר לבלוז. אנשי רוק מתראיינים ומספרים על הקשר החזק שלהם לבלוז. משמיעים את Manish Boy של Muddy Waters. קרלוס סנטאנה אומר שמי שהולך ישר לג'אז בלי בלוז בעצם יש לו בעייה עם הטעם שלו. הבלוז נמצא בכל מוזיקה כי הוא הגורם האנושי, מסביר סנטנה.
ג'ון מקלפלין
האתר allaboutjazz ערך ראיון מעניין במיוחד עם מקלפלין, מקלפלין שחזר משבעה חודשים של טיול בהודו נראה כעת מלא מרץ ורעיונות, לפחות לפי הראיון. הנתק של שבעת החודשים עשה לו טוב ככל הנראה, ומקלפלין שתמיד מחפש לעשות דברים חדשים מוכן כעת לסבב הופעות חדש + אלבומים חדשים. זוהי נקודת צומת מעניינת בקריירה העשירה של מקלפלין שיש בה משום בשורה אולי. הקריירה של מקלפלין תפסה תאוצה רבה ממש בתחילתה.
הוא הגיע מבסיס של ג'אז, רית'ם אנ בלוז, רוק כבד, פ'אנק אלו היו הדברים שעליהם גדל, ובתחילת דרכו כבר באלבום הראשון Extrapolation אלבום מצויין ומומלץ הוא הראה שילוב טוב של מגוון רעיונות חופשיים ורומנטיים בתוך אווירה טובה של פוסט-בופ עם נגיעות שונות ולא צפויות מהמוזיקה של תקופתו שהופכות את האלבום לטוב לשמיעה מתחילתו ועד סופו, והאלבום נשמע די עדכני גם כשמאזינים לו היום! למעשה ייתכן והפנייה לפיוז'ן די הגבילה חלק מהכיוונים שעליהם עבד בתחילה, מאחר והפיוז'ן דרש מהאמנים בסופו של דבר להתמרכז סביב מספר רעיונות מרכזיים שהיו משותפים להרכבים החשובים של התקופה.
Shout Sister Shout – רוזטה ת'ארפ
Sister Rosetta Tharpe הקליטה לראשונה בשנת 1938. ההקלטות הראשונות כללו שילוב בין שירי בלוז עם השפעת הכנסייה. כידוע מאז קריסת הדאו-ג'ונס בשנת 1929, אמני הבלוז השורשי התכנסו לכנסיות שם הם ניגנו עבור האל. הסיבה היתה משום שכבר לא יכלו להתפרנס, אבל אהבתם למוזיקה נותרה והכנסייה היתה מקום טוב לעשות זאת. חלק מימי הבלוז העליזים של שנות העשרים נותרו עדיין, ורוזטה ת'ארפ היתה מוכנה לקראת האתגרים הללו בסבב ההקלטות הראשון שלה.
בשנת 1939 היא הופיעה ב Spirituals To Swing, אותו מופע שהוכן ע"י John Hammond Sr. ושמטרתו היתה לתת במה מחודשת למוזיקה החמה של שנות העשרים. משם דרכה היתה קצרה להרכב של Lucky Millinder שהיה פופולארי למדי בשנות הארבעים. היא הופיעה והקליטה עם ההרכב בתחילת שנות הארבעים וזכתה למעמד עצמאי תוך זמן קצר. מילינדר לא במקרה בחר בה, הוא היה באמת "בר-מזל" אבל לא רק, היתה לו אסטרטגייה משובחת לקחת כשרונות ולתת להם במה. מלבד האחות רוזטה אפשר להזכיר את החצוצרן Dizzy Gillespy שניגן איתו בשנת 1942 בלהיט "When The Lights Go On Again All Over The World" וכמובן את Wynonie Harris שהפך מייד לכוכב ולזמר הראשי של ההרכב מייד לאחר להיט היסטרי במיוחד בשנת 1945 "Who Threw The Whiskey in the Well".