קטגוריה: כללי

דבר מעניין קרה בבריטניה עם סוזן בוייל. בוייל, רווקה עם כישרון שירה, לא שמעה על נפלאות עולם המוזיקה ההייטקיסטי של ימינו המדשדשת בכשלונות בזה אחר זה, כשלונות להביא את האיכות למרכז, וכשלונות להביא את היצירה האנושית לשיאה על ידי הפצת הדברים החשובים למרכזים תרבותיים עתירי מאסות שיכולים לקדם זאת. בוייל ישבה בבית, 48 שנים, שנים שהם שנות עלומיה למעשה שבהן היא שרה את אותו הדבר. אז מה קרה? מדוע העולם "בוכה נהר" כשהוא שומע את הזמרת המוכשרת הזאת?

הסיבה לכך היא חזרה לערכים ישנים. כשל של ערכים חדשים תמיד מביא לחזרה לערכים יציבים ובטוחים יותר, ובימינו כל העסק של המלחמות, זיהום הסביבה, הכלכלה הנשחתת בעולם, ושאר התחלואים, יש ערגה גלובלית (חוץ מכמהשהופכים לשוליים יותר ויותר) לחזור קצת לערכים של פעם. זו הסיבה שהבריטים ארגנו כזה מופע של מוזיקה ישנה בלב ליבו של הדבר הכי מנוגד לכך. בלב ליבו של העולם שבו מוזיקה נמדדת על פי חיצוניותו של הזמר/ת, שפת הגוף שלהם, המסרים הפלצניים שלהם וכדומה, מגיעה זמרת של פעם, ושרה! להמשיך לקרוא סוזן בוייל

סתם משהו מעניין, מהם עשרת השירים המושמעים ביותר בכל הזמנים בבריטניה? בטח חשבתם שיהיה ביטלס שם אה??? ממש לא!!!

אני לא רוצה לקלקל את ההפתעה יותר מידי.

חופש המידע בעידן הגלובלי הוא נושא רגיש ומסעיר. בשנים הראשונות ועד ממש לשנים האחרונות המגמה היתה לאפשר חופש מידע מוגבל אך ורק על ידי עניינים הקשורים בעבירות חמורות ונקודתיות על החוק. לאחר אירועי הטרור החלו להגביל את חופש המידע הקשור בטרור באופן נקודתי. כשהבינו שאירגוני פשע בינלאומיים משתמשים במידע החלו גם לאכוף בתחום הזה. ולאחר מכן שהיו מספר אירועים שקשורים בעבירות מין, בעיקר בהקשר של קטינים, רשויות בעולם החלו לעסוק גם במניעת התחום הזה. אלו דוגמאות של אכיפת חוקים באופן פשוט ביותר, מחופש מוחלט, החלו לזהות נקודתית בעיות חמורות ולהלחם בהן.

מי שנפגע בעיקר היו הללו בתחום האפור שמבוססים על טכנולוגיות טובות שמשתמשים מסויימים משתמשים בהם לרעה. למשל, שיתוף קבצים, כשלעצמו דבר טוב, דרך תקשורת חדשה ומעולה בין אנשים, אבל חלק לא קטן מהשימוש בטכנולוגיה הוא לביצוע עבירות על זכויות יוצרים. עולם המוזיקה ניסה בדרכים יצירתיות רבות לזרום עם עידן חופש המידע, כאשר הללו שניסו להלחם בחופש המידע, RIAA ודומיהם, נכשלו משום שחופש המידע כשלעצמו הוא הישג אנושי שלא רצו לבטלו. להמשיך לקרוא חופש המידע, המשבר הכלכלי, ומוזיקה

לפעמים תענוג לראות כמה המלך הוא עירום וכמה ילד לפעמים רואה זאת. YNET פירסם את הידיעה אודות מרקו ארקווארדט, תלמיד בית ספר בן 13 שנים שהגיע למסקנה מתוך מחקר עצמאי ונאיבי שמבוסס על מידע של נאסא עצמם, שהמחקרים של נאסא טועים במידה עצומה בחישוב ההסתברות שהאסטרואיד אפופיס יתנגש בכדור הארץ. כמובן שההבדל בין שני המסקנות הוא גדול מאוד. הילד טוען שההסתברות היא פי אלף גבוהה יותר ממה שגדולי המדענים של נאסא שקדו על חישובו. למעשה במקרה הזה, במידה והילד צודק, ואלמלא היה חוקר את העניין, בשנת 2029 האסטרואיד עשוי בסיכוי גדול יותר לשנות את מסלולו. כלומר, יש סיכוי של 1 ל 450 שהאסטרואיד ישנה מסלולו בשנה הנ"ל. במידה והאסטרואיד לא היה משנה את מסלולו, המדענים הגדולים של נאסא לא היו מבחינים כלל בטעותם.

אבל במידה וכן, היו נותרים לאנשי כדור הארץ 7 שנים לנסות מה שאפשר עד שבשנת 2036 היה האסטרואיד פחות או יותר מחריב את הציוויליזציה האנושית, או לפחות מחזיר אותה כהוגן אחורה. הילד יגרום בוודאי לאנשי נאסא לחקור מחדש את כל העניין, ובמידת הצורך ובמידה והילד צודק יוכלו אולי להיערך ולהוריד מהלווינים שיכולים לשנות את המסלול. יתר על כן, ייתכן ויתגלה שיש פקטורים נוספים שיש לחשב שעשויים לגרום לכל המחקר להתפתח בכיוונים שונים לחלוטין. אבל חשוב מכל זה, זה העניין שהילד הצביע על הבעייה האמיתית של מדענים אלו, ועל כך שהוא הצביע עליה אין עוררין: המדענים הללו לא לקחו בחישוביהם את ההשפעות של האנושות. להמשיך לקרוא היכולת של גישה נאיבית לתרום לגישה רומנטית

הכתבה הבאה ב Y-NET מראה אולי את האבסורד בעשייה התרבותית בישראל: שוב פעם מתברר שבעיני הללו שקובעים את גורל התרבות הכל מסתכם בכסף ותקציבים. אני רוצה ברשות הקוראים לצטט מספר ציטוטים ולהסביר למה לדעתי העניין הזה מיותר למדי. אבל אולי כדאי להזכיר לפני כן את כל העניין של מותה של שוש עטרי וההאשמות שנילוו ע"י איש רדיו שעוסק באקטואליה. כידוע התפרסמו האשמות של גבי גזית, כי הללו שכיבדו את שוש עטרי לאחר מותה הם הללו שזילזלו בה בחייה. בין אם גזית, שעוסק באקטואליה, הביע משהו אמיתי ובין אם היתה זו רק פרובוקציה, אפשר לראות שיש כאן מאבק בין אנשי האקטואליה לאנשי התרבות, כלומר בין הללו שעוסקים בתוכן אקטואלי לבין הללו שעוסקים בתוכן תרבותי, וזאת מבלי להכנס לרמה הן של האקטואליה והן של התרבות המשודרים בתחינות הרדיו של ישראל.

אין כסף, אין תרבות גבוהה ולכן אין רייטינג, ולא להיפך. זוהי השורה התחתונה של מושב "שידורי תרבות ואמנות" שהתקיים היום (ה') בכנס "הרדיו כשידור ציבורי" שנערך בבית סוקולוב מטעם רשות השידור, בנוכחותם של בכירי רשות השידור והשר יצחק הרצוג.

זוהי מסקנה אומללה ביותר. להמשיך לקרוא לייצר תרבות