לפעמים תענוג לראות כמה המלך הוא עירום וכמה ילד לפעמים רואה זאת. YNET פירסם את הידיעה אודות מרקו ארקווארדט, תלמיד בית ספר בן 13 שנים שהגיע למסקנה מתוך מחקר עצמאי ונאיבי שמבוסס על מידע של נאסא עצמם, שהמחקרים של נאסא טועים במידה עצומה בחישוב ההסתברות שהאסטרואיד אפופיס יתנגש בכדור הארץ. כמובן שההבדל בין שני המסקנות הוא גדול מאוד. הילד טוען שההסתברות היא פי אלף גבוהה יותר ממה שגדולי המדענים של נאסא שקדו על חישובו. למעשה במקרה הזה, במידה והילד צודק, ואלמלא היה חוקר את העניין, בשנת 2029 האסטרואיד עשוי בסיכוי גדול יותר לשנות את מסלולו. כלומר, יש סיכוי של 1 ל 450 שהאסטרואיד ישנה מסלולו בשנה הנ"ל. במידה והאסטרואיד לא היה משנה את מסלולו, המדענים הגדולים של נאסא לא היו מבחינים כלל בטעותם.
אבל במידה וכן, היו נותרים לאנשי כדור הארץ 7 שנים לנסות מה שאפשר עד שבשנת 2036 היה האסטרואיד פחות או יותר מחריב את הציוויליזציה האנושית, או לפחות מחזיר אותה כהוגן אחורה. הילד יגרום בוודאי לאנשי נאסא לחקור מחדש את כל העניין, ובמידת הצורך ובמידה והילד צודק יוכלו אולי להיערך ולהוריד מהלווינים שיכולים לשנות את המסלול. יתר על כן, ייתכן ויתגלה שיש פקטורים נוספים שיש לחשב שעשויים לגרום לכל המחקר להתפתח בכיוונים שונים לחלוטין. אבל חשוב מכל זה, זה העניין שהילד הצביע על הבעייה האמיתית של מדענים אלו, ועל כך שהוא הצביע עליה אין עוררין: המדענים הללו לא לקחו בחישוביהם את ההשפעות של האנושות.
וזה דבר שצריך לשנות משהו בתפיסה ובהבנה של רבים בעולם, וטוב שדווקא ילד בגיל 13 תלמיד בית ספר הוא זה שהצביע על הבעייה, לא רק בגלל החשיפה התקשורתית אלא בעיקר בגלל שהוא בעצם כמו אותו ילד שאמר שהמלך הוא עירום. יתרה מזאת, המדענים שלעיתים מחשבים לא נכון את היכולות האנושיות, עשויים להבין את הקושי האמיתי בעצם הקיום של האנושות כולה ושלהם עצמם בפרט בתוך היקום, בה בשעה שהם מחשבים את התנהגות היקום: זה די דומה לבעייה שבה במרחבים מסויימים מורידים את נקודת האפס בשביל שניתן יהיה לחשב. לא בגלל שהיא לא אמורה להיות קיימת אלא בגלל שלא ניתן לחשב איתה.
אבל מסקנה לא פחות חשובה צריכה להיות בתחום המוזיקה. ההבנה וההכרה כי הרצון שהמוזיקה תתקדם לכיוונים של רומנטיקה, תחכום, מינימליזם, הפשטה וכדומה, הוא רצון מסוכן שעשוי להוביל לטעויות ולפספוסים, היא הבנה והכרה בעצם היכולת של מוזיקאי נאיבי לייצר דברים חדשים בסבירות גבוהה יותר מאשר מוזיקאי עמוס תאוריות. כפי שכתבתי בעבר, המוזיקאי עמוס התאוריות פעמים רבות זקוק לאותו מוזיקאי נאיבי שייתן לו השראה בשביל להבין משהו חדש. כל הנסיונות להתייחס למוזיקה כאל משהו חסר קשר לבסיס פרימיטיבי שיש באדם הם נסיונות שהביאו למוות של סגנונות מוזיקליים.
דוגמאות טובות ניתן למצוא במוזיקה הקלאסית ובג'אז. אבל ניתן להציל סגנונות מוזיקליים, להחיות אותם, רק שצריך לדעת איך עושים זאת.