קטגוריה: מבקרי הג'אז

התפיסה הכי מופנמת ודומיננטית בניתוח הג'אז מאז תחילתו ועד היום היא התפיסה האנתרופולוגית. תפיסה זו קיימת במידה זו או אחרת בכל בית-ספר תפיסתי של הג'אז, בין אם מסורתי, מודרני או פוסט מודרני, בין אם במנתחי מאפיינים מוזיקליים, ובין אם מדובר שמנתחים-פוליטיים של המוזיקה. הסיבה לכך היא שהמוזיקה האירופאית הקלאסית היתה קיימת ברקע והשפיעה על הג'אז החל מתחילת ימיו. מלחינים קלאסים כמו סטראווינסקי כבר בראשית הימים שהג'אז קיבל הכרה, או מלחינים קלאסים-פופולארים כמו גרשווין כמותם, מנהלי להקות צעידה בסגנון צבאי כמו פול וויטמן, כל הללו כבר בימי ראשית הג'אז החלו להיות מושפעים והתייחסו אליו רבות בעבודתם. הבעייה העקרית שלהם היתה בחוסר הבנתם את הג'אז, מסיבה שהם היו חושבים במונחים של מוזיקה רומנטית, מוזיקה שמחפשת את קיצור הדרך מבלי לעבוד קשה, ע"י התמקדות בטון בדר"כ מתוק והעדפה פסולה של אקורדים מוגמרים במקום אלתור מלודי במספר כלים שמתחבר להרמוניה מאולתרת דינמית ופורצת גבולות מוזיקליים.

ההישג הראשון של התפיסה האנתרופולוגית היתה שהם הגדירו את הג'אז לראשונה. ההגדרה של הקונטרפונטליות מבוססת הבלוז כסולם שהוא לא מז'ורי ולא מינורי היתה הגדרה קולעת מבחינת הדרך שבה הם תפסו את הג'אז, אבל ייתכן שאם היתה קצת סבלנות והיו מאפשרים לאנשי הג'אז ללכת באופן יותר טבעי וללא התערבות חיצונית ייתכן שהללו היו מספקים תאוריות חדשות עדיפות על התאוריות הקונטרפונטליות, אם כי אין ספק שתיאוריות אלו אינן פסולות, פשוט ייתכן שפוספס פה סיכוי טוב להבנה מוזיקלית רבה יותר ולצבירת ידע חדש לגבי מוזיקה ודרכים להסתכל עליה. ההתייחסות הזו לג'אז כקונטרפונטליות מבוססת-בלוז היתה הרת-אסון מבחינות מסויימות, משום שבג'אז היו רעיונות רבים שהתפיסה הזאת לא יכלה להציג במלואם. אבל הצגת התפיסה הזאת וקבלתה בקרב חוגים של מוזיקה קלאסית חיברה את המוזיקה הקלאסית לג'אז. ומכאן הגיעה התפיסה האנתרופולוגית, על מגוון הכיוונים שהיא הובילה אליהם.

להמשיך לקרוא מבקרי הג'אז (חלק שלישי)

החלק הראשון של סדרת הכתבות התחיל להגדיר מושגים בסיסיים כמו אמנות ותרבות אבל לא סיים. הנושא של הסיפור המקראי של קין והבל מראה לנו את הגדרת התרבות והאמנות. תרבות היא אוסף של ערכים בחברה או בקבוצה מסויימת והצורה שבה הם מבוצעים. לכל פרט בתרבות יש השפעה על התרבות, אבל האוסף הוא זה החזק מכל פרט ושמייצר את התרבות עד כדי קולוסאליות כזו שהפרט בתוך התרבות נראה כבעל השפעה קטנה. במקרה של קין והבל, לשניים היו תרבויות זרות זו לזו, וכל אחד מהם פיתח את התרבות בצורה שלו. אין לנו מידע רב על הצורה שבה זה התבצע, אם כי יש לנו מידע על הטעם הרע של קין והטעם הטוב של הבל.

התרבות המערבית היא כדוגמא, מבחינה מסויימת אפשר להסתכל עליה כאוסף של פרטים, אוסף של מדינות ואיזורים שבהם התרבות שונה מאחד לשני, למשל צרפת וגרמניה. אבל בשביל להשתייך ממש ולא בצורה מזוייפת ישנם מספר אלמנטים שיש עליהם להתקיים גם בצרפת וגם בגרמניה. מהבחינה הזאת התרבות המערבית מוכלת בתוך הפרטים שלה, כי כל אחד מהם חייב להכיל משהו מינימלי בשביל להשתייך. כל נתין של התרבות המערבית אם כן מכיל אותה, אבל מוכל בתוך הקולוסאליות של התרבות המערבית.

להמשיך לקרוא מבקרי הג'אז (חלק שני)

סדרת כתבות אלו תעסוק בתפיסותיהם של חמישה מבקרי ג'אז. הבחירה בחמישה הללו היא בשל העניין שהתפיסות שלהם מציעות, בשל חשיבותם, ובשל השוני בתפיסות של כל אחד ואחד. המבקרים הללו הציגו 5 תפיסות שונות, והמטרה היא אולי לבחון את תפיסותיהם ברוח הזמן. אבל לפני שמגיעים אל המבקרים, קצת רקע על אמנות תרבות וביקורת. ואולי אין מקום טוב יותר לפתוח בו בכל דיון על אמנות ותרבות בפרט בסדרת כתבות זו מאשר לגשת אל הסיפור המקראי של קין והבל.

קין והבל היו תאומים, אך כל אחד מהם הקים תרבות שונה לחלוטין. התרבות של הבל היתה בצאן. התרבות של קין היתה בפרי האדמה. זה לא משנה לצורך הדיון כל כך מה היו התרבויות השונות, ומה היתה האסתטיקה של כל אחת מהתרבויות, אבל מה שחשוב לצריכנו זה האמנות. קין והבל שניהם עסקו באמנות ושניהם הציגו את יצירות האמנות שלהם בפני האלוהים. והאלוהים קבע כי יצירות האמנות של הבל עדיפות על הללו של קין, ותגמל בהתאם. בסופו של דבר, התרבות של קין הובילה אותו לבצע מעשה נואש. למרות שהוזהר מפורשות, קין קינא ביכולת האמנותית של הבל. הטעם הרע של קין אם כן לא בא רק באמנות הפחותה שלו לעומת הבל, אלא גם הקנאה למרות האיסור המוחלט בקנאה זו ובהשפעתה, גם זה מהווה עדות לטעם הרע שלו. וקין כמובן ביצע מעשה נבלה, וקם והרג את הבל. הטעם הרע של קין ניצח את הטעם הטוב של הבל.

להמשיך לקרוא מבקרי ג'אז (חלק ראשון)