אם יש הקלטות שכמעט ולא ידוע דבר על האמנים שלהם, הרי אלו ההקלטות שהקליטו אפריקאים-אמריקאים בין סוף המאה ה-19 ועד תחילת שנות העשרים של המאה העשרים. הסיבה העיקרית לכך נעוצה בכך שלא היו אלו הקלטות מסחריות, לפחות לא מהסוג שהחל להיות מיועד לאפריקאים-אמריקאים החל מתחילת שנות העשרים, עת השיר "Crazy Blues" של הזמרת מאמי סמית הפך להיות רב מכר ופתח בכך שוק חדש : שוק שבו המוזיקאים הם אפריקאים אמריקאים, והצרכנים גם הם ברובם הכמעט מוחלט אפריקאים-אמריקאים.
Mamie Smith
אם כן, האמנים שהקליטו בין 1890, עת ראשוני הרכבי "להקות כלי-המיתר" האפריקאיות-אמריקאיות הקליטו, ועד 1920 עת מאמי סמית הקליטה את הלהיט שלה, היו אלו אמנים עלומי שם, כמעט ולא ידוע אודותיהם דבר למעט ההוכחה שטמונה במוזיקה שניגנו. מתברר שהיו לא מעט הקלטות כאלו, וכעת, למעלה ממאה שנים לאחר שהוקלטו, יוצא ספר חדש שסוקר את כל התהליך הזה, שמבחינת חשיבות היסטורית מצביע למעשה על ראשית התפתחות שוק המוזיקה של המאה העשרים כולה, על שורשי חלק מהסגנונות ועוד. הרכבים אלו נגנו בעיקר מוזיקת שמבוססת על מוזיקת כנסיות, ובהיותם נגנים שביצעו שירים שכאלו לא היה עניין רב מידי בציבור לדעת אודותיהם ואודות חייהם הפרטיים.
כל זה השתנה בשנות העשרים, היתה זו מוזיקה שהיתה מיועדת לציבור רחב, מוזיקה שחברות עשו ממנה כסף רב ומטבע הדברים ביקשו לפרסם ככל האפשר את המבצעים על מנת שהללו שנהנו, יחזרו וייקנו עוד מהאמנים האהודים עליהם. הספר אם כן, מתמקד בתקופה הראשונה, ומביא סטטיסטיקה וניתוח כמו גם סקירה היסטורית של מה שקרה בזמן הזה. ספר שכזה מן הסתם לא מושך עבור רובם של המאזינים, אבל בהחלט מהווה ספר חשוב באמת מידה של חקר היסטוריה, חקר אומנות, ומידע חשוב שמעולם לא אוגד בצורה בלעדית שכזו ותוך צמצום הנקודה העיקרית שבו בדיוק לאמנים העלומים הללו ולהליך ההיסטורי של המוזיקה הזו. חובה למוזיקולוגים.
תודה רבה על הפניית תשומת הלב לספר זה!!!
למרות מחירו היקר, הזמנתי עותק מאמזון (אנגליה) בזה הרגע!!