למרות שהרדיו הומצא כבר במאה ה-19, רק בשנת 1922 החל להיות נפוץ בעולם. הנתונים של מכירות התקליטים בארה"ב צנחו משמעותית בתוך שנה בעשרות אחוזים, בעקבות שידורי הרדיו, משיא בשנת 1921 לשפל בשנה שלאחריה. בארה"ב הרדיו היה איזורי מלכתחילה, חנות רדיו רבות נפוצו באיזורים רבים, זה לא היה בסיס של תחנה ממשלתית אחת שמשדרת לכל אמריקה, אלא תחנות שונות התפתחו במקומות שונים. בשנת 1990 הגיע הרדיו האיזורי גם לישראל.
שנות השיא של הרדיו בארה"ב היו משנות העשרים ועד תחילת שנות השישים. באותה התקופה הרדיו היה אמיתי, הוא היה ליווה את מוזיקת הסווינג, בעיקר בשנות השלושים, עת החלו לפתח מכשירי רדיו למכוניות, הרדיו תפס חלק חשוב ביותר כמקור מידע. ניצול העובדה שרדיו כמו טלפון ודברים אחרים שמבוססים על שמיעה בלבד, כלומר שהאזנה מספיקה לקלוט את כל האינפורמציה,ניתנים לביצוע במקביל לדברים אחרים (נהיגה והאזנה במקביל), הפכו את הרדיו לכלי תקשורת חשוב יותר ויותר, שהשלים את העיתונים היומיים.
במלחה"ע השנייה הוכח הרדיו כמקור חיוני למידע. בעוד עיתון גם אם יודפס מספר פעמים ביום, עדיין יוכל לתת מידע שכבר חלף זמנו, הרדיו יכול להעביר מסר עדכני בזמן מיידי, מבזק, בלי צורך להדפיס ולהעביר למפיצים. הרדיו שימש גם בהעברת מסרים תרבותיים בין מדינות, איפשר הצגת אומנות, אקטואליה, וחדשות, לצד דברים כבדי ראש יותר, בלא הקשיים שיש לעיתון מודפס.
לאחר מלחה"ע השנייה היה הרדיו בארה"ב המנוע מאחורי פריצת הרוקנרול ותפוצתה בעולם. לרדיו לא היו אויבים טבעיים, לא היתה לו תחרות, בנישה שלו היה הכל פתוח. עם הגעת הטלוויזיה ששימשה מקור אלטרנטיבי בשנות השישים, החלו ברדיו בארה"ב מספר תופעות: הרדיו החל לאבד את הבכורה בתחומים מסויימים, הפרסום בטלוויזיה הוכח כיעיל יותר, ממחיש יותר, הטלוויזיה יכלה להציג ז'אנרים אמנותיים שהרדיו לא יכול, כגון סרטים והצגות, תמונות ועוד דברים שנדרש עבורם ויזואליות, בנוסף הטלוויזיה יכלה לעשות כל מה שהרדיו יכל, אמנם ההפקה מסורבלת יותר, ואין בטלוויזיה את האלמנט של השדר הבודד שיכול לקבל מידע ולהעביר אותו באותה המיידיות כמו הרדיו, אך דברים אלו היו זניחים.
הרדיו במסגרת מאבקו לשמור על כוחו איבד מהקסם שלו מצד אחד, ומצד שני הפך יעיל יותר. הרדיו ידע להדגיש את הנקודות שבהן הוא חזק, למשל, בשנות השבעים המוזיקה שהרדיו החל לקדם היתה מוזיקה מאוד מותאמת לנסיעה ברכבים, בשביל לשמר את הקהל, הרכבים רבים בשנות השבעים הבינו זאת ופנו בדיוק לנישה הזאת, וזה היה סממן לפריצה של הרכבי רוק כבד כגון AC/DC שהתאימו את המוזיקה לנהיגה.
עם עליית ריבוי הערוצים בטלוויזיה איבד הרדיו את עליונותו בנישות ספציפיות, כאשר הערוצים הרבים בטלוויזיה אישרו הקמת ערוצים נישתיים, למשל, ערוצי ספורט, ערוצים לילדים, ערוצי מדע, ועוד, דברים שלפני כן לא התאפשרו בטלוויזיה ואיפשרו לרדיו מרחב תמרון. עם הגעת האינטרנט, איבד הרדיו המסורתי כל יתרון שהיה לו, על טכנולוגיות אחרות, וכיום כבר יש אינטרנט רדיו ברכבים, דבר שמצוי בפיתוח, שכאשר יהפוך לנפוץ, לא יהיה לרדיו המסורתי שום מקום שבו הוא ישלוט.
היתרון היחידי שיש לרדיו זה יתרון האיכות שנובע מהחוקים והמגבלות ששורים עליו, אם הרדיו הרגיל ישכיל לאתר את האנשים הטובים ביותר ובעלי הידע בתחומים, שהם יהיו סוכני תרבות, חוק, וכל דבר אחר, הוא ישמור על חיוניות. אם לא, בתוך מספר שנים לא יהיה צורך ממשי ברדיו המסורתי.