יום חמישי, 23/8/2012, דלתות 21:30 בארבי רחוב קיבוץ גלויות 52 תל אביב טלפון 03-5188123
רוברט בלפור נולד בשנת 1940 במיסיסיפי. את הגיטרה הראשונה שלו ירש מאבא שלו גרנט בלפור שהיה נגן בלוז בסטייל מאוד ישן של ראשוני הסגנון. אביו נפטר זמן קצר לאחר מכן בשנת 1953 ורוברט בלפור נאלץ לותר על עזיבת הבית וקריירה מוזיקלית לטובת סיוע למשפחה. הוא העמיק בבלוז מתקליטים ישנים של ג'ון לי הוקר, מאדי ווטרס, האולין וולף ואגדות בלוז אחרות שהיו פופולאריות בשנות החמישים.
באחת הפעמים עוד ביותו נער עת היה במסיבה אישה מסתורית הסעירה את דמיונו. היא ניגנה קטע בלוז מוכר בדרך שלא הכיר. כאשר ניגן קטע של ג'ון לי הוקר לימדה אותו לנגן בדרך אחרת ולכוון את הגיטרה אחרת. בלפור למד את הטריק תוך זמן קצר באותו היום כבר ניגן טוב ממנה והיא אמרה לו "אולי יום אחד תגיע למקומות ותצטרך את זה". לאחר מכן הוא לא מצא אותה שוב מאחר ומסרו לו מספר אנשים שהיא נסעה לשיקגו להופעות.
בגיל 19 לאחר שנשא לאישה את בחירת ליבו עשה בלפור את הדרך כמו רבים אחרים מהאזור לממפיס שם החל לעבוד כפועל בניין בענף הבנייה. מאז נותר הבלוז כחלק בלתי נפרד משעות הפנאי אך הפרנסה נותרה מעבודות הבניין עד אמצע שנות השמונים. באמצע שנות השמונים החל בלפור להשלים הכנסה באמצעות הופעות ברחוב הראשי של ממפיס, רחוב ביל.
עם תחילת שנות התשעים החל עניין מיוחד לאתר ולמצוא את "אחרוני הבלוז", האחרונים שעדיין נאמנים למסורת הבלוז המקורית ולתרבות ששלטה בקרב אפריקאים אמריקאים בתחילת המאה העשרים, אותה תרבות שהולכת לאחור אל תוך עמקי תקופת העבדות. בניגוד לעבר שבו חיפשו חוקרי שדה בעיקר אמנים שניתן לקשר אותם להקלטות היסטוריות קיימות או לאמנים היסטוריים, החל להיות עניין בקרב חובבי וחוקרי בלוז למצוא כל מי שיכול לנגן את הבלוז "כמו שצריך".
פרופסור דייויד אוונס מהאוניברסיטה בממפיס ואחד החוקרים החשובים של הבלוז ומוזיקאי בעצמו אסף את האחרונים, הללו שעדיין יש להם את הבלוז המקורי ואת המקוריות בבלוז, כלומר, עדיין נאמנים לבלוז המקורי ללא השפעות משחיתות מחד ומאידך גיסא, הבלוז שלהם הוא מקורי. כאשר רוברט בלפור לוקח קטע ומבצע אותו, גם אם מדובר בקטע שכבר בוצעו לו גרסאות כיסוי רבות, גרסת הכיסוי של בלפור תהיה ייחודית. זהו תהליך חשוב בבלוז שפעמים רבות מפריד בין הנערים לגברים, בין הללו שרק עושים כיסוי למשהו קיים, לבין הללו שבאמת שרים את "הדבר האמיתי".
בין האמנים שאסף אוונס היה בלפור וההקלטות שהקליט אוונס נשלחו לגרמניה ללייבל הוט פוקס שהוציא אותם בשנת 1994. תוך מן קצר הפכו האמנים שהשתתפו בפרויקט למבוקשים מאוד באירופה בפסטיבלים והופעות, והחלו להופיע שם באופן תדיר. הלייבל "פוסום שמן" הקליט מאמנים אלו שהחלו להופיע תדיר. ההצלחה הגדולה של אמנים אלו הכניסה אותם לפנטיאון ההיסטוריה, ורוברט בלפור הוא אחד המשובחים שבהם אם לא המשובח שבהם, ואחד האחרונים שנותרו. לא בכדי נאמר עליו שהוא האחרון, והמבין – יבין.
למרבה המזל ממשיך ומופיע בלפור גם בימינו, הדבר משך את עיניה של ימית הגר שהחליטה להפיק באופן אישי את הבאתו לארץ וכך אחד מאחרוני הנפילים אם לא האחרון שבהם עומד להופיע בישראל ב-23 באוגוסט. דבר כזה לא היה בארץ, אמן בסגנון הקאונטרי בלוז שממשיך להישאר נאמן לסגנון ולמקום שבו נולד ולמד. זוהי הזדמנות אחרונה חביבה לחוש את הדבר האמיתי, את המקור, נגמר חברים, זה הכל. אין יותר. מי שלא יטעם בהופעה ב-23 באוגוסט בבארבי, לא יטעם מזה עוד.