זאווינול שהלך לעולמו היום, הוא דוגמא מצויינת למוזיקאי שהבין שיש צורך בהשראה טובה בשביל יצירה טובה. למרות שהגיע מהשראה של מוזיקה צוננת, הוא חיפש ולעולם לא איבד את חיבתו לחום שיכול לצאת ממוזיקה. זה לא מפתיע שפעל עם דינה וושינגטון וקנונבול אדרלי, עבורו כתב את הקטע Mercy, Mercy, Mercy. היה זה שיא הקריירה של זאווינול, סוף שנות השישים ותחילת השבעים. אדרלי שהחל בשנות השישים לחפש את החום במוזיקה חיפש בדיוק מישהו כמו זאווינול שיש בו רצון לעשות מוזיקה חדשנית וחמה. זאווינול לא הסתפק בכך אלא אף פעל עם מיילס דייויס לפני שהקים את ווידר ריפורט.
היה זה אחד משיאי סגנון הפיוז'ן. רבים תמיד מכתירים את מיילס דייויס לבדו כאבא של הפיוז'ן, אבל הפיוז'ן לא היה קם לתחייה בצורה שבה הוא קם אלמלא היו אמנים כמו זאווינול והרכבים כמו ווידר ריפורט. זאווינול הספיק להקליד בחייו כמה מקטעי הפיוז'ן הטובים ביותר, והמשיך לחקור את הסגנון, עד ליום מותו. הממצאים שהגיע אליהם מחקירתו בשנים המאוחרות יותר היו פחות משפיעים מעבודתו בשנות השבעים, אך בכל אופן הוא נותר דמות ייחודית ביותר, ומותו באוסטריה ממנה הגיח ובה סיים חייו הוא סיום מעגל של האיש הזה ופועלו.