הפעם הראשונה בפאב 'הרוזנת' והופתעתי לטובה מהסאונד של המקום. אל הבמה עלו מיטב הנגנים בסצנת הג'אז הישראלית, בשביל לתת גיבוי לזמר רביד כחלני. העניין הזה סיקרן אותי מלחתחילה, כלומר סיקרן אותי כבר על הנייר, עצם הרעיון כשלעצמו מעניין, ואולי אחד הדברים שאני מייחל שיקרה זמן רב הוא שסצנת הג'אז הישראלית תצליח להתחבר לווקליסטים מוכשרים שיוכלו להרים משהו מקורי ויצירתי שיוכל לחבר מוזיקה מקומית עם נגני ג'אז ולייצר סצנת ג'אז ישראלי ווקלי גדולה. היו בעבר נסיונות בתחום חלקם טובים, שלא זכו להמשכיות והשפעה מספקים על נוספים להצטרף ולייצר סצנה שכזאת, וכחלני יש לומר הוא זמר עם פוטנציאל עצום לספק את הסחורה הזאת.
הקטע הראשון של ההרכב הזכיר מאוד את סצנת הסקא הג'מאייקנית של שנות החמישים, אותה סצנה שחיפשה את הקול המקורי והיצירתי שלה דרך מוזיקת ריתם אנ בלוז אמריקאית. תוך מספר שנים, החל להתפתח סגנון הדאב, שהוא אחד היסודות הגדולים ביותר של ההיפ הופ ומבחינה היסטורית די ברור שההיפ הופ לא היה מה שהוא ללא הדאב, ועם עלייתו של בוב מארלי, זמר וירטואוז שידע לחבר את המקומיות הג'מאייקנית אל האר.אנ.בי ולייצר מוזיקה עצומה וחדשנית מתוך כך. ההרכב של כחלני נראה היה בקטע הראשון כאמור, באנלוגיה שלנו בשלב של הסקא, לפני בוב מארלי ולפני הדאב, ובי זה נטע תקווה עצומה שאולי זה יקרה להרכב הזה והם יממשו משהו בדומה לג'מאייקנים.
במידה מסויימת, המקצב של האר.אנ.בי שנוגן בקטע שונה מהקצב הטבעי של כחלני. כחלני באופן טבעי יותר מחובר למצבים ים תיכוניים, והשירה שלו הפכה בחיבור שלה לאר.אנ.בי הזה מעין משהו דומה דווקא לג'ים מוריסון מהדלתות מבחינת הרוח של הדברים, כחלני עיקר עוצמתו בטכניקה המצויינת שלו שבה הוא לוקח סלסולים ומאלתר אותם בצורה שונה מהסלסולים המקוריים אלא משלב בהם בלוז וג'אז, ויוצר משהו ייחודי. כחלני יש לו משהו בידיים וזה די ברור ומעניין לראות מה הוא יעשה איתו, כי טכניקה מקורית וייחודית כבר יש לו, והשאלה היא האם הוא ימצא לעצמו חומר שבו יוכל לפתח זאת באופן מקסימלי.
כי אם לא, הוא עשוי להקלע לשקיעה. הקטע השני שבו הפגין את מיטב הסלסול-אלתור שלו היה על בסיס של מוזיקה ערבית, היה זה קטע מצויין שלמרבה הצער הציג בעייה נוספת של כחלני והיא כריזמת הבמה שלו. כחלני לא מתקשר טוב עם הקהל, אני לא מדבר על הלבוש שלו או על שפת הגוף שלו שזקוקים לשיפור גם הם, אלא על כריזמה, הקטע הזה שאמן יכול לדבר עם סמכותיות אל המקרופון ולהציג משהו לקהל וזה לא משנה בכלל מה, אבל להציג משהו, להיות down to earth, להכניס את הקהל לעניינים. בעיקר מאחר ויש מידה שלו מקוריות ייקח זמן עד שיגבש לעצמו קהל שיבין מה הוא עושה, הקהל נתן תחושה שהוא קהל שמבין שהוא רואה משהו טוב לפניו, אבל הקהל בעצם לא ממש יודע איך להתחבר לזה.
הקהל הוא קהל של ג'אז ומוזיקה ישראלית, כשהמוזיקה של כחלני מקבלת צבע של מוזיקה ערבית או ים תיכונית הקהל לא מתחבר לזה, וגם אם היה זה נעשה במועדון מזרחי הקהל לא ממש היה מתחבר כי כחלני לא שר מזרחית נטו כמו שאמרתי יש לו טכניקה ייחודית שמשלבת. וכחלני צריך למצוא את עצמו מוצא דרך ללבבות הקהל. במקום זה כחלני השתמש במקרופון לבקש ויסקי מבעל הבית! מצטער לומר אבל זה היה די שכונתי לטעמי. השירה היתה יוצאת דופן בקטע השני, כאמור, וחשוב לציין את ההרכב של כחלני, הבסיסט שלא הצלחתי להבין את שמו, מנגן טוב מאוד מגוון של ריתם אנ בלוזים. שי מאסטרו הוא קלידן ורסטילי מאוד ובכל הפעמים ששמעתי אותו בהרכבים השונים וגם הערב, היכולות שלו היו ברמות גבוהות מאוד, ההרכב כמובן ג'אזי לכל דבר ואני הופתעתי מכך שהם יכולים להתחבר לאר.אנ.בי בלי לשקוע, אלא הפכו אותו לכיפי וסיפקו השראה טובה מאוד לכחלני.
הקטע השלישי היה בלוז ישן של לידבלי (Where Did you Sleep Last Night) שבוצע היטב על ידי כחלני, קטע השירה של המלודיה הזאת (ששימשה בווריאציה למעשה את לידבלי גם בשיר House of Risin Sun שהאנימלס הפכו לאחד מהימנוני הרוק הכי מפורסמים מאוחר יותר) אינו פשוט לביצוע בגירסה הבלוזית שלו וכחלני הפתיע לטובה ביכולות שלו לבצע את הבלוז הזה. העיבוד עצמו היה גם הוא מפתיע מאוד,הסקסופוניסט יוריה התגלה כמצטיין בבלדות בלוז והקטע עובד היטב ויצא מצויין. לאחר מכן המשך הקטעים היה שוב לסירוגין קטע של מוזיקה בערבית וקטע אר.אנ.בי, מבחינה זאת פחות או יותר הוצגו אותם הרעיונות שכבר סקרתי. צמד הפרקושן-תופים איתמר דוארי ורע בר נס סיפקו השראה מצויינת, נתנו לקטעים את הצבע המתאים כל אחד מהקטעים לסוגו וסייעו לעיבודים לקבל אחידות, ובאופן כללי כחלני הצליח לייצר צליל משלו, יש לו קול טוב ויפה, וטכניקה כבר ציינתי לגבי הטכניקה שלו את מעלותיה.
ההערכה שלי היא שאם כחלני מצליח למצוא דרך טובה לתקשר עם הקהל, זה הדבר החשוב ביותר. משם כבר יבוא הכל, הוא ידע להערכתי איזה חומרים נותנים לו השראה הכי טובה ויפתח את הכישורים שלו טוב יותר. הוא צריך אבל קודם כל לייצר תקשורת טובה יותר עם הקהל אם הוא רוצה להגיע למקומות, זה פשוט לא יקרה בלי זה, מוכשר ככל שיהיה. אני בכל מקרה הפכתי לאוהד של כחלני ואני מקווה להמשיך ולעקוב אחריו ומקווה מאוד שהוא יצליח להתקדם עוד ולהשיג הישגים נוספים על הללו שכבר השיג.
ציון: 4 כוכבים