העצומה הצילו את הבלוז התפרסמה אתמול על ידי אילן מהבלוג "הבלוז" ואפשר לראות שם את הפרטים. אפשר לומר שעיקר הבעייה בכך שתחנה מחליטה בהינף יד לחסל ז'אנר שהיה מזוהה איתה, בכך שהתחנה מאבדת את רצונה לשמר את האופי שלה. הדבר מסכן את קיומה של התחנה עצמה, והחשש שהתחנה עשויה להכנס למכירת חיסול של ההישגים שכבר השיגה, במקרה זה, העניקה נישה לז'אנר שבמשך שנים יש כשל חמור בתקשורת בכל הנוגע אליו, הבלוז, היא סכנה ממשית. צביון התחנה מלחתחילה היה חרוט על דיגלה של התחנה, הן כשהיתה "קול הדרך לעסקים" והן כ-88 אף אם.
תחילת התהליך הנ"ל היתה כשהושיבו אנשים למה שנקרא ועדת דינור. ועדה זאת, שהיתה אמורה לתת מענה להגדרתה מחדש של המדיה הממלכתית בעידן שבו היא החלה להפסיד למדיה הפרטית שהוכנסה לשוק. ברגע שהבינו במדיה הממלכתית שיש מגמה ברורה של היחלשות כוחם והשפעתם, הם רצו ובצדק לחקור את העניין. אלא שבמקום חקר העניין קמה ועדה ששמה לה למטרה להגדיר מחדש את זכות הקיום של התחנות הממלכתיות השונות, על ידי קביעת התוכן שבהן.
במסמך של דפנה בן פורת שהוגש לכנסת בשנת 2005, נחשפים תולדותיה של התחנה. התחנה החלה בשביל לתת מענה לנהגיםבדרכים באמצעות עדכונים, ולאחר מכן לאנשי עסקים באמצעות עדכונים, תוך שהיא מציגה מוזיקה המהווה אלטרנטיבה איכותית למה שקורה בתחנות אחרות. במשך הזמן נשאר מזה רק המוזיקה. בשביל להבין עד כמה הבלוז היה חלק ערכי בתחנה אפשר להסתכל על הציטוט הבא:
התחנה חרתה על דגלה את הדגשת איכות השידורים, מתוך מתן ביטוי לסוגים מגוונים של מוזיקה, שחלקם אינם באים לידי ביטוי בכלי תקשורת אחרים, בלא כפיית רשימות שידור. התחנה מעניקה הזדמנות ליוצרים מסגנונות שונים להשמיע את יצירותיהם, ונראה כי היא אימצה את הג'אז והבלוז כז'אנרים המובילים בשידוריה.
אם כן ברור שהבלוז הפך והתגבש כחלק ממה שהתחנההחליטה לייצג לציבור הרחב. אפילו השאלה של הריווחיות איננה רלוונטית. למרבה הפלא מתברר שהתחנה דווקא היתה ריווחית למדי ופופולרית למדי.
שיעורי ההאזנה לתחנה הם כ-5%–6%, שהם כ-200,000 איש, רובם בגילים 25–54. עלות תפעול התחנה מוערכת במיליון ש"ח, והכנסותיה גבוהות מהוצאותיה.
שיעור מדהים של פופולריות התחנה, במיוחד כאשר מבינים שהתחנה נקלטת כמו שצריך בערך בשלושים אחוז מהמקומות בארץ! יתר על כן, הועדה שהחליטה על סגירתה של התחנה, אך לא פורטו הנימוקים לכך.
בדוח הוועדה מפורטים התכנים שישודרו בתחנות הרדיו. אשר לתחנת 88 FM (המכונה בדוח: "קול הדרך לעסקים", שמה הקודם של התחנה), נקבע כי "הוועדה אינה רואה צורך ברשת כחלק משידורי הרדיו הציבורי". אין בדוח נימוק ספציפי לאי-שמירתה של התחנה.
לקראת סגירתה נערכו חובבי התחנה למחאה ציבורית ואלפים הפגינו נגד מסקנות הוועדה.
יצחק לבני שישב בועדה סיפר לעיתונאי בן שלו מהארץ בכתבה הבדיחה הזאת לא מצחיקה :
מטבע הדברים, הוא אומר, לא עמדה 88 אף-אם בראש מעייניהם של חברי הוועדה, שהתמקדו בפוליטיזציה של רשות השידור ובחוליי הערוץ הראשון של הטלוויזיה. גם כשהגיעו הדיונים לקול ישראל לא עמדה 88 בראש סדר היום, והדיון התמקד בשאלת עתידן של רשת ב' ורשת ג'. "היו אחד או שניים מחברי הוועדה שרצו להוציא אפילו את רשת ב' מרשות השידור, ומספר גדול יותר של חברי ועדה רצו להוציא את רשת ג'.
עיקר הדיון היה בערוץ 1, רשת ב' ורשת ג', שהם מה שעניין את חברי הועדה. באופן טיבעי רשת ב' היא רשת מלאה קישורים של שדריה ופרשניה הפוליטיים אל סיר הבשר של הפוליטיקאים. הסיכוי שרשת כזאת תיפול הוא קטן הרבה יותר מאשר שהועדה כולה ומסקנותיה יפלו. אם כן זה לא מפליא שרשת ג' ושמונים ושמונה אף אם יהיו המועמדים הטיבעיים, כלומר, נראה כי הועדה החליטה שהיא צריכה להוריד משהו, שכאילו ילמד על התיעלות. בפועל, התקציב השנתי של 88 הוא עשירית האחוז מתציב רשות השידור, סכום אפסי וזניח, מה גם שהרשת הזאת היא ריווחית!
רשת ג' היתה אמורה להסגר אם מדובר בהתיעלות. הצלתה של רשת ג' הוחלטה, על ידי כך שתיהפך להיות רשת למוזיקה שיראלית ובעברית. וכנראה שסגירתה של 88 הוא בשביל לקדש את שקר ההתיעלות והריווחיות. די ברור שבשביל קיומה של רשת ג' הוחלט להקריב את 88. השאלה כאן של שיקולי חברי הועדה היא שולית, ההתיחסות לרשת ג' והצלתה הם נכונים, הפסול הוא ההחלטה לחסל את 88 הריווחית בשביל להצדיק את קיומה של הוועדה לכאורה במסגרת ה"התיעלות" שהיא התבקשה לבצע.
המחאה היתה מוצלחת ומנעה את רוע הגזירה. יש לזכור כי התחנה היתה תמיד מועמדת להפיכתה למשהו אחר. שולמית אלוני הציעה את התחנה לפעילי שכונות שסירבו לקחת אותה, מהסיבה שהם רצו להיות במיינסטרים של גלגל"צ ולא בנישה מצומצמת על בסיס מזרחיות. ההתעסקות של בירוקרטים ופוליטיקאים סביב התחנה כמשהו שאפשר לנצל אותו לטובת דברים אחרים ולשנות בהינף יד את תוכנו אינו דבר חדש אם כן.
הצלחת המחאה כמו גם קבלת המסקנות בכנסת יצרה מצב מיוחד ל-88 אף אם. בעוד הציבור רוצה בקיומה של התחנה, וגורם לכך שאפילו הגרועים שבעסקנים לא מעזים לסגור אותה, אבל מאידך מבחינת עסקנים ופוליטיקאים כולל אנשים ברשות השידור, התחנה הזאת כבר סגורה ומה שנשאר זה לעשות לה חיסול שקט. התחנה שאיננה נקלטת היטב עקב תשתית לא מושקעת, ושהעוסקים בה זוכים לתנאים מופחתים, ומידי פעם ישנם רעיונות של צירופה לרשת ג' וכדומה, בקיצור, רעיונות לחיסול 88 אף אם.
אחד הרעיונות שהוצעו היה שהיא תהיה רשת בלי שדרים, ושמחשב יקבע את התוכן שלה. כמובן שלא היתה זו אלא עוד הצעה פרי מוחם הקודח של הללו המבקשים לסגור את התחנה! בנוסף ישנה פגיעה מתמשכת בתוכן של התחנה, ועכשיו, אני חושב שעם הכוונות של אנשי רשות השידור לשנות את צביון התחנה באופן בוטה ולחסל את הבלוז, צריכה להדלק נורה אדומה לציבור הרחב.
האם מה שאנחנו רוצים זה רק תחנות פוליטיות ופופוליסטיות כמו רשת ב' שישטפו לנו את המוח ויסיתו אותנו לתת-תרבות? האם זה מה שדמוקרטיה צריכה להשקיע בו בערוץ ממלכתי? מדוע זוהי ספינת הדגל של רשות השידור, ערוץ שכולו שנאה לתרבות? אני יכול להבין את קיומה של רשת ב' אבל אני לא מבין מדוע מחסלים פינה תרבותית שקטה ושלווה שמחזיקה את עצמה היטב כלכלית, באפס השקעה, ומאפשרת מפלט לאנשים שמחפשים צליל אחר מזה שיש בתחנות המסחריות?
סגירת 88 אף אם או שינוי תכניה והפיכתה לתחנה דוגמת התחנות האנטי-תרבותיות שזה אפילו גרוע מסגירתה, הם דברים שאומרים שרשות השידור כולה איננה מבטאת את הצרכים התרבותיים של הציבור, אלא זוהי רשות של עסקנים ופוליטיקאים סוג ב' המבקשים ליצור לעצמם קשרים עם כל מיני אנשים שמנהלים את המדינה. תרבות זה בטח לא.
צריך לזכור שהמעמד שנוצר ל-88 בין הכסאות של הציבור והעסקנים, והחיסול השקט שלה יכולים להיעצר רק על ידי שהציבור יילחם על התרבותיות שבו, וידרוש לא רק ביטול כל האיומים והסכנות המרחפות מעל ראש התחנה ותכניה, אלא אף הגדלת ההשקעה בה ומיסודה באופן ברור וחד-משמעי, הן על ידי ביטול מוחלט של המסקנות לגבי בועדת דינור, והן על ידי הגדלת תקציבה והיקף תוכנה לפחות כיפליים.
אני לא יודע כמה אנשים יחתמו על העצומה הזאת או אחרות, ועד כמה אנשי 88 האמיתיים עדיין יש בהם כוח וסבלנות לבירוקרטיה המתישה, אבל מדובר פה בשאלה חשובה שלנו בציבור, עד כמה אנחנו מוכנים שיבשלו אותנו כמו צפרדע עם כספים רבים שמושקעים במקומות האנטי-תרבותיים לצד חיסול של מאפיינים תומכי תרבות. אני מקווה שרבים יחתמו ויבינו ואולי איכשהו יבינו הבירוקרטים שהתחנה הזאת צריך לטפח אותה בשם התרבות.
נכון לעכשיו, היום לא שודרה התוכנית ושודרה במקומה תוכנית אחרת. כלומר הפור כבר נפל וההחלטה כבר יושמה בשטח. הדבר היחיד שנותר זה שכמה שיותר חותמים יחתמו על העצומה, זה מה שנותר כעת לעשות.